דוד וגוליית מאת מלקולם גלדוול / להביט בצורה חדשה על המציאות הסובבת אותנו

דוד וגוליית מאת מלקולם גלדוול

לפני שלושת אלפים שנה, בשדה קרב בארץ ישראל הקדומה, הכניע נער רועים לוחם ענקי בחלוק אבן וקלע בלבד, ומאז מסמלים השמות דוד וגוליית את המאבקים בין הענקים והחלשים שמסתיימים בניצחון החלשים. ניצחונו של דוד היה בלתי סביר, נס.  הוא לא היה צריך לנצח. האומנם? מלקולם גלדוול בספרו 'דוד וגוליית: איך להפוך חולשה לכוח' מגדיר מחדש את יחסי הכוחות בין חולשה וכוח.

בעזרת סיפורים מרתקים גלדוול מצביע על האופן שבו יחידים וקהילות יכולים לנצל חולשה – אפליה, מום, או כל נקודת פתיחה גרועה אחרת – כמנוף להצלחה. כך במקרה של עורך דין מפורסם שהדיסלקציה שלו התבררה כיתרון; כך באירוע שבו עמד נער חסר אונים מול כלב משטרתי שנשלח להרתיע אותו ואת חברו המפגינים נגד אפליה; כך עם מי שמותו של אביו ויתמותו המוקדמת הכשירו אותו למאבק עיקש נגד סרטן.

מלקולם גלדוול נמנה עם צוות הכותבים של המגזין 'ניו יורקר' מאז 1996, ובו פירסם לראשונה את כל הכתבות המופיעות בספרו 'מה שראה הכלב'. ספריו האחרים, ביניהם 'מצוינים: ממה עשויה הצלחה' (כנרת, 2009), התנוססו בראש רשימת רבי-המכר של "ניו יורק טיימס". גלדוול נולד באנגליה, גדל באונטריו, קנדה ומתגורר היום בניו יורק.

ביקורת על הספר מאת אתי סהר (*)

הספר דוד וגוליית מאת מלקולם גלדוול  "הוא ספר על מה שקורה כשאנשים רגילים מתמודדים עם ענקים". 'ענקים' – "הם יריבים חזקים מכל הסוגים  –  מצבאות ולוחמים אדירים ועד לנכות, אסון ודיכוי", מסביר המחבר.

בספר זה מגדיר גלדוול מחדש את יחסי הכוחות בין חולשה וכוח. בעזרת סיפורים מרתקים הוא מצביע על האופן שבו יחידים וקהילות יכולים לנצל חולשה – אפליה, מום או כל נקודת פתיחה גרועה אחרת – כמנוף להצלחה. "כל פרק מגולל סיפור של אדם אחד – מפורסם או לא-ידוע, רגיל או מבריק שהתייצב מול אתגר גדול במיוחד ונאלץ להגיב. האם לשחק לפי הכללים, או לציית לחוש הפנימי שלי? האם להתעקש או להרים ידיים? האם להשיב מלחמה או לסלוח?".

שני רעיונות חוקר המחבר. הראשון "שהרבה ממה שנראה לנו בעל ערך בעולמנו נובע מסכסוכים לא מאוזנים… היות שאמנות ההתמודדות עם מאבקים חסרי סיכוי מולידה גדולה ויופי", והשני "שאנחנו נותנים בעקביות פירוש מוטעה לסכסוכים כאלה שאנחנו לא מבינים אותם כהלכה" כי "ענקים הם לא מה שאנחנו חושבים עליהם. אותן תכונות שלכאורה נותנות להם כוח הן לא פעם מקור לחולשה גדולה, והעובדה שאדם הוא מפסידן יכולה לשנות אנשים בדרכים שלעיתים קרובות נבצר מאיתנו להעריך: היא יכולה לפתוח דלתות וליצור הזדמנויות וללמד ולהסביר ולאפשר מה שאחרת לא היה עולה על הדעת". גלדוול מספק לנו מדריך להתמודדות עם ענקים ופותח את ספרו בניתוח הסיפור של דוד וגוליית מנקודת מבט של המושגים כוח מול חולשה. "כוח לפי ראייתו של שאול הוא עוצמה פיזית. הוא אינו מבין שכוח יכול לבוא גם בצורות אחרות – בשבירה של כללים, בהמרה של כוח במהירות ובהפתעה", באמונה ובאומץ לב. 

המחבר מציג לאורך כל הספר את העובדה שאנו ממשיכים לעשות שגיאה זאת גם היום "בדרכים שיש להן השלכות על כל דבר, מהחינוך שאנחנו נותנים לילדינו ועד ללחימה בפשיעה ובמהומות". הוא מגיע למסקנה כי "החזקים והאדירים הם לא תמיד מה שהם נראים".

הספר הוא ספר הגות שדן בנושא החלש מול החזק. מהי חולשה? מהו חוזק? מהו יתרון? מהו חיסרון? הגדרות מול מציאות. גלדוול שואל "למה אנחנו מניחים אוטומטית שקומה נמוכה או עוני או חוסר-מיומנות חייבים להיות חיסרון?". הוא טוען כי קשיים משתלמים, הכיצד? ומציג דוגמאות מאלפות של אנשים בעלי קשיים שהם מגדולי העולם כיום, ואשר לולא אותם קשיים סביר להניח שלא היו מגיעים לעמדות גבוהות אליהן הגיעו. בעקבות הקשיים שלהם הם למדו להתמודד ולפצות עליהם, פיתחו כישורים אחרים שחיפו על הכישורים שלא נחנו בהם, ועברו מעמדה של נחיתות לעמדה של כוח והצליחו.

לקט מהתובנות בספר:

רוב האנשים מתייחסים ליוקרה, משאבים ושייכות לעילית אליטיסטית כמשפרי חיים, אבל הם אינם מקדישים זמן כדי לחשוב איך יתרונות חומריים כאלה מגבילים את האפשרויות שלהם.  עושר, כסף נחשבים לכוח, אבל טמונה בהם חולשה שבאה לידי ביטוי בגידול ילדים לערכים של שאפתנות, אמביציה וערך עצמי כשהם נולדים לעושר. מכאן שעושר הורס.

"כולנו מניחים כי אם נהיה גדולים יותר, חזקים יותר, ועשירים יותר, זה תמיד ישרת את האינטרסים שלנו" הדוגמאות שבספר משקפות לנו שזה לא נכון.

בהקשר ללימודים במוסדות חינוך יוקרתיים "אנו שואפים לטוב ביותר ומייחסים חשיבות גדולה להתקבלות למוסדות הטובים ביותר בגדר האפשר. אבל רק לעתים נדירות אנו עוצרים וחושבים… האם המוסדות היוקרתיים" האלה "עולים בקנה אחד עם האינטרסים שלנו".

דווקא חולשה וחריגות מאשרת את החופש לנסות דברים שאף אחד אחר לא חלם עליהם. לדוגמה מספר המחבר סיפורים אודות אנשים בעלי דיסלקציה. "דיסלקציה – במקרים הטובים ביותר – כופה עליך לעשות דברים שאלמלא כן לא היו עולים על דעתך". ללמוד להתמודד עם אפשרות של כישלון זו באמת הכנה טובה לקריירה בעולם העסקים.

"מה שאנחנו רואים כיתרון וכחיסרון לא תמיד הוא כזה" לעיתים אנו מתבלבלים בין השניים וייתכן מאוד שמה שאנו משוכנעים שהוא יתרון הוא בעצם חיסרון. לדוגמה מציג המחבר את סוגיית גודל הכיתה והשפעתה על הישגי התלמידים. "ההיגיון הפשוט אומר שחיסרון הוא דבר שיש להימנע ממנו – שהוא תקלה או קושי שמחמירים מצב של אדם בהשוואה למצבו בלעדיהם. אבל זה לא תמיד המקרה".

יש קשיים שהם רצויים. אדם שלוקה בתחום אחד, הוא אינו יכול לקרוא למשל, מפתח כישורים אחרים כגון הקשבה כדי להצליח – הוא מוצא פיצוי כי אין לו ברירה עליו למצוא אסטרטגיה שמאפשרת לו לא לפגר אחרי האנשים סביבו. "הרעיון של קושי רצוי מלמד שלא כל הקשיים שליליים" קשיים עשויים להיות גורם מדרבן.

ויש תובנות רבות נוספות…

הספר 'דוד וגוליית' הוא ספר חשוב מאד לדעתי. הוא פותח בפנינו אשנב להסתכלות מחודשת ושונה מהמקובל בתרבותנו על המושגים של כוח וחולשה ומוביל אותנו להביט בצורה חדשה על המציאות הסובבת אותנו.

(*) אתי סהר – מחברת הספר "מפריצת דיסק לפריצת דרך: ממשבר להתחלות חדשות"

דוד וגוליית: איך להפוך חולשה לכוח מאת מלקולם גלדוול. מאנגלית: נעמי כרמל, הוצאת זמורה ביתן, שנת 2014, 279 עמודים.