אח ואחות אחות ואח מאת הסופר והמחזאי אלי שרייבר (חתולי) / שתי פואמות פדגוגיות

אח ואחות אחות ואח מאת אלי שרייבר חתולי

הספר "אח ואחות אחות ואח" מאת הסופר והמחזאי אלי שרייבר (חתולי), כולל שתי פואמות פדגוגיות. אלי שרייבר (חתולי) הוא קול ייחודי בספרות של היום בארץ. לאחר שכתב מעל 20 ספרים, רובם רומנים וחלקם ספרי ילדים, הוא זוכה להערכה בקרב כותבים ועורכים ובקרב מועדון קטן אבל נבחר של קוראים שגאים לחשוב שהם "מועדון סודי". אם יש סופר שנרתע מכל זיוף בכתיבה, שמו "חתולי".

דניאל, לוחשת מרגלית לאחיה, כן, אחותי, גם הוא לוחש. איך נקלענו לסיפור הזה? אני לא יודע. גם אני מתבייש. יצאנו שני בכיינים עלובים, תאומי טמטום במעשייה מופרכת מעכשיו נהיה לשנינה וללעג ביחד עם המורה איזדרכת. ובסך הכול מה רצינו לומר? שאת מתגעגעת ואני מתגעגע לאמא, לסבא, לסבתא קוקושקה ולאבא, אפילו שהוא השתגע. אז אלוהים, אם אתה באמת קיים ואם אתה רחום וחנון תעשה שאף אחד, אף אחד אף פעם, אף פעם לא יקרא את הספר הזה. תודה. (מתוך גב הספר)

גיבורי הספר הם ילדים וההורים שלהם / איורים דני קרמן

האם "אח ואחות" הוא ספר ילדים? בהחלט כן. האם הוא ספר לילדים? את זה יחליטו ההורים לאחר שיקראו את הספר. גיבורי הספר הם ילדים וההורים שלהם. וכמו בחיים, המשפחות בשני הסיפורים האלה מורכבות גם מדמויות משנה, כמו למשל החברה של האמא החורגת שיש לה קעקוע מעניין על הישבן. הסיפור הראשון, "אח ואחות" מסופר מפי אם לביתה שלא תמיד מתעניינת בפרטים. חתולי משוחח בסיפור עם הקוראים ועם עצמו וכמו שקורה לפעמים הוא לא תמיד מסכים עם עצמו. גם בסיפור השני, "אחות ואח" מבנה המשפחה הוא מעניין: שני אבות שונים לאחות ולאח וכולם גרים בבית דירות אחד, והסיפור מסופר על ידי אחד האבות. לפחות אבא אחד יוצא בסוף מאד לא מרוצה ומבטיח לנו נקמה נאותה. גם אם נקודת המבט של חתולי נראית אנרכיסטית, העברית שלו היא לעילא ולעילא. בעניין השפה חתולי לא מאמין בפשרות.

גם אם חלק מאנשי החינוך לא יאמצו את הספר הזה, לקוראיו הנאמנים של חתולי צפויה חוויה. אם תקראו לזה "ספר ילדים" זה יהיה ספר הילדים הכי מופרע שתקראו.

גם אם חלק מאנשי החינוך לא יאמצו את הספר הזה, לקוראיו הנאמנים של חתולי צפויה חוויה. אם תקראו לזה "ספר ילדים" זה יהיה ספר הילדים הכי מופרע שתקראו.

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של דני קרמן

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של דני קרמן, אשר הפיח חיים בסיפור והוסיף לייחודיות שלו. דני קרמן, קורא נאמן של חתולי, שמשתף אתו פעולה שנים רבות ואייר לו חמישה ספרים. קרמן טוען שכאשר מדובר באיור, אין שום הבדל בין ספר למבוגרים או לילדים, ולכן אין לו עניין לקבוע למי הוא מיועד. הסגנון אמנם דומה בשני הסיפורים, אבל בסיפור הראשון האיורים הם בגווני כחול ובסיפור השני בגווני חום. הרעיון לעניין הגוונים, אומר קרמן, הוא של חתולי. "אני אוהב לקבל רעיונות טובים מאנשים חכמים" אומר קרמן והוא מביא כדוגמא את רעיון החלונות בספר "והילד הזה הוא אני", רעיון שנתן לו אהרן שמי המנוח. האיורים באח ואחות, אחות ואח – שתי פואמות פדגוגיות הם שווי ערך לטקסט ומובילים יחד עם הטקסט את העלילה. קרמן מכניס לאיור הרבה בדיחות פרטיות, כמו איזכור ספרים קודמים שאייר לחתולי. "חתולי", אומר קרמן, "הוא מגדולי הסופרים שלנו, וכל ספר שיכתוב אשמח לאייר".

אלי שרייבר (חתולי), 74, תושב תל אביב, למד תיאטרון ופילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב וסיים תואר שני ב City College  בניו-יורק.  אח ואחות אחות ואח – שתי פואמות פדגוגיות הוא ספרו ה- 22, כתב לרדיו, לטלוויזיה ("ניקוי ראש"), לטלוויזיה הלימודית ולתיאטרון. כתב את המחזות "הקורבן" (1972), "חיים חיים" (1974), "בלוף" (1976, ו"מעשה בטייס" (1987).

שרייבר מרבה להשתמש בכתיבתו בציניות ובהומור שחור

שרייבר מרבה להשתמש בכתיבתו בציניות ובהומור שחור. בספרו "הס פן תעיר" מתוארת הקמה של מחנה השמדה משוחזר בישראל בתור אטרקציה תיירותית וב"אשר סיפרתי לנכדותיי" מופיעים פיגועים ברקע. בתור שגרה לעתים הוא כותב על תקופת התנ"ך: ב"השדה והמערה אשר בו" וכן ב"שיעור בתנ"ך" מתוארים האירועים שמאחורי סיפור רכישת מערת המכפלה וב"מטיאס" חלק מהעלילה הוא על שלמה המלך. לעתים קרובות, ישנה עלילה מקבילה לסיפור המרכזי (כמו ב"יאוש מדעת" ו"השדה והמערה אשר בו". בכמה מספריו הוא מתאר תוך כדי הסיפור את תהליך כתיבתו  כביכול (כמו ב"שווייצריה", "מטיאס" ו"עורצח"). לעתים מופיע אצלו ויכוח עצמי על צורת הכתיבה הנכונה תוך כדי מבט אירוני מאוד על הכתיבה ועל עצמו. עוד מאפיין בכתיבתו היא שלעתים המספר אינו יצור אנושי; ב"הס פן תעיר" חלק מהרומן מסופר על ידי ציפור וב"השדה והמערה אשר בו" חלק מסופר על ידי תאי סרטן שמתפשטים בגוף הגיבור. בספריו יש מבט בקורתי מאוד על החברה הישראלית ובעיותיה, תוך שימוש בדמויות אנטי הרואיות ודיאלוגים עוקצניים. מלבד ספרי הפרוזה שלו הוא כתב כמה ספרים הומוריסטים: "תוגת אמך" (שירים לא חינוכיים לילדים), "אבא אמא מותו כבר" (שירים וסיפורים עם אופי מקברי על יחסי הורים זקנים עם ילדיהם המבוגרים) ו"כל ילדי הגן" (מעין ספר ילדים).

אח ואחות אחות ואח – שתי פואמות פדגוגיות מאת אלי שרייבר (חתולי), איורים: דני קרמן, הוצאת הספרים מסדה, שנת 2016, 111 עמודים, כריכה קשה, מנוקד