מכאב לצמיחה: המדריך של אתי סהר לשינוי והצלחה

מכאב לצמיחה מאת אתי סהר

"לא תאמינו – כאב הוא דבר טוב! לא כל כך נעים, אבל טוב! זהו אור אדום שנדלק ומעורר את תשומת ליבנו לכך שאנו מזיקים לעצמנו. זוהי השפה של הגוף לדבר איתנו ואנחנו – עלינו להקשיב!!! הידעתם שכאב עשוי להיות מנוף לשינוי, לגילוי עצמי, לצמיחה ולהתפתחות אישית ובסופו של דבר להצלחה?", כך מספרת לנו אתי סהר, עם צאת ספרה השני "מכאב לצמיחה: מדריך לשינוי והצלחה".

ספרה החדש של אתי סהר מתאר את ההתפתחות של המחברת בעקבות התובנות אליהן הגיעה, אותן היא מתארת בספרה הראשון מפריצת דיסק לפריצת דרך: ממשבר להתחלות חדשות ואת הגישה החדשה שפיתחה של שילוב שיטת אלכסנדר עם האימון האישי הדרך אל השינוי. זהו ספר אימון והדרכה, ספר לימוד לעזרה עצמית, ספר פילוסופיה וספר קריאה שעוסק בסיפורי חיים של תלמידים ומתאמנים שנטלו על עצמם את האחריות לחייהם ועזרו לעצמם להתמודד עם הכאב, לצמוח ולהתפתח. יש בו הרבה מאד כלים לשיפור החיים. המחברת מעבירה מסרים ורעיונות ומאפשרת לקוראים ולקורא שהוא מורה, מאמן או מטפל, להשתמש בהם להתפתחותם האישית והמקצועית.

מכאב לצמיחה: מדריך לשינוי והצלחה הוא ספרה השני של אתי סהר. ספרה הראשון מפריצת דיסק לפריצת דרך: ממשבר להתחלות חדשות (הוצאת אדוואנס, 521 עמודים) הוא ספר שמוכיח שאין דבר העומד בפני הרצון ומאתגר את הקוראים לחולל שינוי באורח חייהם כדי להתחיל בחיים חדשים ובריאים. הספר מתאים לכל אדם – יש בו: סיפור אישי לאוהבי הסיפורת, התמודדות וצמיחה ל"הרפתקנים", שיטות טיפול שונות למחפשים, סיפור גמילה למתמכרים וניסיון אישי למי שמוכן ללמוד מניסיונם של אחרים.  המסר העיקרי שרוצה המחברת להעביר בספר הוא שאפשר לצאת גם ממצבים קשים מנשוא ולצמוח מהם. כל שעלינו לעשות הוא לקחת על עצמנו את האחריות לבריאותנו ולהתנהלות חיינו ולעזור לעצמנו כי "אין אם אני לי מי לי". רק אנחנו יוצרים את המציאות שלנו ורק אנחנו יכולים לשנות אותה. מטרתה בכתיבת הספר הייתה שהקוראים יזדהו איתה, ימצאו את עצמם בסיפורה וירתמו את עצמם לעזור לעצמם. הספר הוא סיפורה האישי של אתי סהר, מאז פריצת הדיסק הפתאומית ועד לניתוח הגורלי שאילץ אותה לפרוש מעבודה ומהחיים שהכירה. פתאום נעצרו החיים ומאדם בריא, תורם ופעלתן הפכה לאדם ש"אינו יכול". 

אתי סהר (צילום מיה נשרׂ)

מי את אתי סהר? "את השאלה הזאת שאלתי את עצמי לראשונה רק אחרי שנתקעתי במצב של "אי כושר ישיבה" ונותקתי מהחיים שהכרתי. הכאב העמיד מראה מול עיניי שבה גיליתי מי אני, מהם הכישורים שלי שתמיד היו לי ואשר השתמשתי בהם, אך לא ידעתי לזהותם, מהם הערכים שלי, מהן האמונות שרכשתי בתהליך החינוך, ה"כך צריך", ה"לא נעים" וה"מה יגידו" ומהן האמונות שלי עצמי, מהן הפרדיגמות (דפוסי המחשבה) שתקעו אותי, מהם הרצונות שלי ועוד ועוד. הכאב הוביל אותי לכל המורים שלימדו אותי את אשר היה עליי ללמוד כדי להשתנות. אני אדם שחזר למקור – למי שהייתי מיועדת להיות מלכתחילה".

אתי סהר, 63, נשואה, אם ל-3 ילדים בוגרים וסבתא ל-2 נכדים, ילידת ירושלים ותושבת הוד השרון. בעלת תואר ראשון בחינוך קהילתי מטעם אוניברסיטת Birmingham הבריטית וגמלאית שרות המדינה. עורכת מבנה, תוכן ולשון של ספרות למיניה. מורה לטכניקת אלכסנדר, מאמנת אישית בוגרת מרכז "גומא" לאימון ולגישור. מלמדת ומאמנת בגישת "הדרך אל השינוי" שפיתחה לתהליכי אימון ושינוי מעמיקים בעזרת שיטת אלכסנדר והאימון האישי, בהוד השרון.

מי היית לפני שנתקעת? "בעברי עשיתי את כל הטעויות האפשריות. נסחפתי בקצב החיים המטורף של חיינו כיום. נלכדתי בציפורני הנורמות החברתיות. עשיתי כל מה שנדרש ושציפו ממני וניסיתי לרצות את כולם סביבי, אבל – שכחתי את עצמי. לא הכרתי את המילה רוצה ולא ידעתי לשאול את עצמי מה אני באמת רוצה. פשוט הלכתי ב"תלם" שהכתיבו לי המשפחה, החינוך והחברה. כבת, כאישה, כאם, כעובדת, כמנקה, כמבשלת ומאד מטופחת ומסודרת – הכול היה צריך להיות טיפ-טופ וכולם היו מרוצים. גם אני חשבתי שבמצב הזה אני מרוצה, אבל היה לי קשה!

"הרבה "אורות אדומים" נדלקו לי בדרך. החל בכאבי גב שתירצתי אותם בעבודה קשה ובעייפות. המשך בפריצת דיסק פתאומית, שיתוק וניתוח ועד ה"תקיעה" שהשביתה אותי לחלוטין מכל פעילות ועבודה. לא עצרתי לרגע לחשוב, להתבונן או להבין. המשכתי בריצה של "להשיג" כמה שיותר ולהתקדם ובהרבה כוח ואמביציה. לא הבנתי שגופי שלח לי מסרים להאט את קצב החיים. הוא ניסה לומר לי שאני טועה באופן שבו אני מתנהלת עם עצמי, וכי קשה לו, אבל אני לא הקשבתי ולא הבנתי! חיפשתי את הפתרון לכאב – לסימפטום, אבל לא ידעתי שמה שעליי לחפש הוא את שורש הבעיה לעומק, את הגורם לאותם כאבים – את ההרגל השגוי. היה עליי לתקן – לשנות את הרגלי החיים השגויים שלי, את ההתנהלות שלי ואת אופן תפיסת החיים שלי".

מה הניע אותך לכתוב את ספרך הראשון? "מההתמודדות ארוכת השנים עם הכאב למדתי ש-כאב הוא דבר טוב! לא כל כך נעים, אבל טוב! זהו אור אדום שנדלק ומעורר את תשומת ליבנו לכך שאנו מזיקים לעצמנו. זוהי השפה של הגוף לדבר איתנו ואנחנו – עלינו להקשיב!!! כאב עשוי להיות מנוף לשינוי, לגילוי עצמי, לצמיחה ולהתפתחות אישית ובסופו של דבר להצלחה. זאת ביקשתי להעביר לציבור הקוראים בשני ספריי.

"בספרי הראשון אני מתארת את סיפורי האישי: ההכרות שלי עם הכאב התחילה ביום הראשון של השליחות שלנו בווינה כאשר באופן פתאומי פרץ הדיסק בגבי ושותקתי בצד השמאלי של הגוף. עברתי ניתוח כריתת דיסק וכעבור חצי שנה התפוגג השיתוק וחזרתי לכאורה לחיים רגילים. למה לכאורה? כדי לענות על שאלה זאת אשאל תחילה: חיים רגילים – מהם? חיים שבהם אנו נוהגים בהרגלים המוכרים לנו, אליהם אנו רגילים, אבל האם הם טובים לנו? זאת איננו שואלים! פריצת הדיסק הייתה אות ורמז לכך שהרגליי מזיקים לי, אבל אני לא הבנתי! לא הבנתי שגופי זועק לשינוי – שינוי בתפיסת החיים, בהתנהגות הפיזית והנפשית, בתגובות ובקיצור בהרגלי החיים שלי. כעבור שמונה שנים בטיול באיטליה "נתקעתי", ומאז לא יכולתי לשבת עוד!

"לא יכולה לשבת פירושו שאין לי מקום בעולם ה"יושב" שלנו שבו הכול מתבצע בישיבה: לימודים, עבודה, אכילה, בילויים, נסיעה… כך איבדתי את העולם שהיכרתי – נאלצתי לפרוש מעבודה ומכול עיסוקיי שאהבתי או שכך לפחות חשבתי.

"הייתה זאת ירידה לצורך עלייה – הכאב היה המפתח לשינוי שעברתי. הוא לימד אותי את מיומנויות ההתמודדות עם מצבים קשים. מהתמודדות זאת למדתי הכול. מהמצב הקשה ביותר, שבו אמר לי הרופא "גם אנחנו מתוסכלים כשאנחנו לא יכולים לעזור", מהמצב שלא ידעתי איך לצאת מהכאב הנורא הזה, החלטתי ש"הגוף שלי ייצא מהבעיה" – משם "התעוררתי", משם התחברתי לרוחניות שבי, משם צצו התובנות שלי, תובנות על מהותם האמיתית של החיים. רק לאחר שנחשפתי לתובנות שצצו ועלו מתוכי, גיליתי את הספרות שבה כתובים היו הדברים וקיבלתי את האישורים. התלהבתי לראות שכל האנשים החכמים כותבים את אותם דברים שגיליתי בעצמי והתעוררה בי השאלה: "מאיפה הם יודעים? מאיפה עלו אצלי הדברים?". התשובה שמצאתי היא שאלה הן אבני היסוד של החיים שלנו כבני אנוש. אנשים רגישים במצבים קשים מתחברים לרוחניות שבהם, אבל רוחניות יש לכל אדם, והרי גוף, נפש, רוח ונשמה הם המרכיבים שלנו בני האדם!".

מה הניע אותך לכתוב את ספרך השני כהמשך לספרך הראשון? "קשה היה לי להיפרד מספרי הראשון. רציתי לסיימו ולהוציאו לאור, אך כל רגע עלה רעיון נוסף במוחי שאותו הוספתי כדי להעמיק, ואכן עד הרגע האחרון לא יבש הדיו, אבל בסופו של דבר הבנתי שזהו, עליי לעצור. את ספרי "מפריצת דיסק לפריצת דרך" חתמתי במילים: "ועכשיו אחרי שסיימתי לספר את סיפורי האישי שמתחיל בשנת 1992, ממשיך לשנת 2000 וממנה לעשר שנים של התמודדות עד היום שנת 2010, אינני עוצרת – אני ממשיכה. אני מניחה לסיפור זה ורוצה לספר סיפורים חדשים, קודם כול לעצמי ואחר כך גם לאחרים. לא לשקוע בסיפורי העבר כי אם להמשיך ליצור סיפורים חדשים".

החלטתי לכתוב את ספרי השני מכאב לצמיחה: מדריך לשינוי והצלחה כהמשך לספרי הראשון כי מרתקת היא הדרך אל השינוי. לאורך תהליך ההתפתחות שלי למדתי שיש שני שלבים בהתפתחות האישית של האדם: הראשון הוא ללמוד לחיות עם עצמו, להכיר את עצמו על החוזקות והאתגרים שבו ולרתום את החזק שבו כדי לחזק את הפחות חזק או לשנותו. זהו "שלב האגואיזם". השלב השני הוא לחיות עם הזולת – "שלב הזולתנות-האלטרואיזם". כאשר האדם חי טוב עם עצמו, הוא יכול להתחבר עם הזולת ולסייע לו. רק כאשר אדם עובר תהליך של התפתחות אישית מעמיקה עם עצמו, מתחבר לאנרגיה האוטנטית הפנימית שלו ומוצא את המקום הנכון לו בהתאם לכישוריו ולשאיפותיו, הוא חופשי ובשל יותר להיות מטפל, מורה או מאמן כי "כשאנחנו מתחברים לאנרגיה שלנו, אנחנו גם נפתחים יותר לאנרגיות של אחרים. ככל שאנחנו חשים מלאי חיים, אנחנו מסוגלים לתרום יותר לחייהם של אחרים".

"בספרי הראשון סיפרתי את דרכי אל השינוי, את המקרה האישי שלי, דרך ההתפתחות והצמיחה שלי – השלב הראשון בהתפתחות – שלב האגואיזם. בספרי השני אני מספרת על אודות דרכי כמורת דרך לשינוי – השלב השני בהתפתחות שלי – שלב הזולתנות. בשלב זה אני מעבירה את התובנות והאהבה שלי לזולת כדי לסייע לו להתניע את תהליך השינוי שלו ולהגיע לפריצות הדרך הרצויות לו. בסוף הספר הראשון הצגתי את 'החזון' שלי, בספר זה הוא מתממש ומתבטא בהצגת ובניתוח סיפורי התלמידים והמתאמנים שהגיעו ומגיעים אליי. אני מספרת על דרכם לשינוי כשבכל מקרה ומקרה אני מוצאת גם את עצמי, בעבר ובהווה, לומדת ומעמיקה יותר ויותר לתוכי ולנבכי נשמתי.

"בספרי השני הסברים על השינוי, מהותו, תהליך השינוי ומאפייניו, התנגדות לשינוי ואי-ודאות בתהליך. מוצגים שיטת אלכסנדר, האימון האישי וספרי "מפריצת דיסק לפריצת דרך" כאמצעים לשינוי, מתואר השלם ומפורטים מהותם של גוף, נפש, רוח ונשמה, מוצגת גישת האימון שלי והתפתחותה, אימון להתמודדות עם כאב כרוני ולבסוף ראיית החגים כתקופות של שינוי. בספר תמצאו הלכה למעשה תיאוריה וסיפורי אימון הן בשיטת אלכסנדר והן באימון האישי – תיאורי תהליכים של שינוי שעברו תלמידיי ומתאמניי.

"אלה הדברים שהובילו אותי לכתוב את שני ספריי כדי לתת לכם הקוראים הזדמנות ללמוד מניסיוני האישי, מניסיונם של תלמידיי ומתאמניי, מחכמתם של מלומדים ולקבל מוטיבציה ועידוד להתמודד עם הקשיים והאתגרים שלכם".

מהם המוטיבים המרכזיים בשני ספריך? "המסר העיקרי שברצוני להעביר בשני הספרים הוא שאפשר לצאת גם ממצבים קשים מנשוא ולצמוח מהם. כל שעלינו לעשות הוא לקחת על עצמנו את האחריות לבריאותנו ולהתנהלות חיינו ולעזור לעצמנו כי "אם אין אני לי מי לי". רק אנחנו יוצרים את המציאות שלנו ורק אנחנו יכולים לשנות אותה. מסר נוסף הוא שהכאב אינו רע, למרות שהוא גורם לנו אי-נוחות ומשבש את חיינו. הכאב הוא מנגנון התרעה של הגוף – נורה אדומה זועקת שאנחנו מזיקים לעצמנו שקוראת לנו לזהות את ההרגלים השגויים שלנו שמזיקים לנו ולשנותם. הוא השפה של הגוף ל"שוחח" איתנו ולהתריע על כך שאנחנו מזיקים לו כי הגוף שלנו יודע הכי טוב מה טוב לנו והכאב הוא שליחו של הגוף – חבר טוב שמאיר את עינינו,שבא להגן עלינו ורוצה לעזור לנו לשפר את חיינו.

"הכאב אינו דבר חיצוני לנו, הוא כמו כל איבר אחר בגופנו, לכן עלינו לקבל אותו, להכיל אותו ולהבין מה הוא רוצה לומר לנו ולפעול בהתאם. הכאב אומר לנו שעלינו לשנות דרכינו ורק כאשר יוכל לסמוך עלינו שלא נזיק יותר לעצמנו הוא יעזוב אותנו – כך לי זה קרה!  כשאני כותבת כאב אני מתכוונת לכאב פיזי או נפשי ולכל סוג של מצוקה, מחלה, קושי, אי-נוחות, אומללות, חרדה, מטרד, עוגמת נפש, סבל או פגיעה, משבר פיזי, נפשי, רוחני או גשמי".

למי מתאימים הספרים שלך? "הספרים מתאימים לכל אדם – בספר הראשון יש סיפור אישי לאוהבי הסיפורת, התמודדות וצמיחה ל"הרפתקנים", שיטות טיפול שונות למחפשים, סיפור גמילה למתמכרים וניסיון אישי למי שמוכן ללמוד מניסיונם של אחרים. הספר השני מתאים לכל אדם שאוהב את עצמו ואוהב ללמוד, למי שכואב, מרגיש שחייו הם לא מה שהיה רוצה ומוכן ללמוד מניסיונם של אחרים ולשנות. הוא מיועד לאדם הדואב שמחפש עצות להקלה בכאב ולהתמודדות איתו, למורה לאלכסנדר שרוצה ללמוד כיצד משתלבת שיטת אלכסנדר במחקר המדעי של "מדע ההרגלים", למאמן האישי שמחפש מידע ורעיונות להעשרת מפגשי האימון ולמי שמעוניין להכיר דברי חכמים ומלומדים בסוגיות החיים החשובות".

מהי מטרת כתיבת הספרים? "אני מאמינה ש"סיפורי חיינו הם הכלי החזק ביותר שעומד לרשותנו כדי להעביר לאחרים את הלקח שלמדנו על בשרנו". את ספרי הראשון כתבתי כדי שהקוראים יזדהו איתי, ימצאו את עצמם בסיפורי וירתמו את עצמם לעזור לעצמם. את ספרי השני כתבתי כדי להציג את תיאורי המקרים של התלמידים והמתאמנים שהגיעו אליי כדי שאסייע להם לעזור לעצמם. מטרתי גם בספר זה היא שהקוראים יזדהו עם סיפורים אלה, ימצאו את עצמם בהם, ייקחו על עצמם את האחריות לבריאותם ולאיכות חייהם ויעזרו לעצמם באמצעות הדרך שאני מציעה "הדרך אל השינוי" שילוב של שיטת אלכסנדר עם האימון האישי לתהליך עמוק של שינוי.

"לא ניגשתי לכתיבת הספרים ממקום של "אני יודעת ורוצה להעביר אליכם הקוראים את אשר אני יודעת". אני באה דווקא מהמקום של "אני לא יודעת", מהמקום שבו אני מחפשת, חוקרת ומגלה כדי ללמוד. הספר הוא פרי הניסיון האישי שלי בתהליך השינוי שאני עברתי, עוברת ואעבור עד יומי האחרון עלי אדמות ופרי המחקרים שערכתי בכתובים השונים. את אשר גיליתי אני מעבירה לכם קוראים יקרים כדי לשתף אתכם, להציג לכם את גישת העבודה שפיתחתי 'הדרך אל השינוי' ולהציעה לכם לשיפור בריאותכם ואיכות חייכם".

"מכאב לצמיחה: מדריך לשינוי והצלחה" – מהי מהות שם הספר? "בשם הספר מוטמעים מושגי היסוד הבסיסיים בהם עוסק הספר: כאב, צמיחה – הכוללת התפתחות אישית, שינוי והצלחה הנובעת מפריצת דרך אשר חשוב מאד להגדירם כדי שתהיה הבנה ביני לבין הקוראים.  מכאב לצמיחה – יכולתו של האדם לשאת כאב היא הדרך היחידה לצמיחה, מכאן שהאדם זקוק לכאב כדי לצמוח.

"נשאלת השאלה מהו כאב ומה תפקידו? כאב – "מוגדר כחוויה סובייקטיבית, תחושתית ורגשית לא נעימה". רוב הפיזיולוגים מסכימים כי הכאב נמנה על אחד החושים שלנו – חוש הכאב (נוסיספציה). יש גם מערכות נפרדות לקליטת כאב שמקורו בתוך הגוף וכאב שמקורו מחוץ לגוף. בספרות מוזכר הכאב כחלק ממערכת המגע והתחושה – המערכת הטקטילית. היכולת שלנו לווסת את התחושות ולפרשן באופן שונה היא זאת המונעת מאיתנו את הכאב או הקוראת לנו לתת תשומת לב אליו ולטפל בו. מערכת המגע מורכבת משתי מערכות משנה (תת-מערכות): "מערכת ההגנה" הפועלת כאמצעי הגנה מפני מזיק מסוכן כמו משהו דוקרני, חום גבוה או קור חזק ו"מערכת ההבחנה" המאפשרת לנו להבחין בחומרים ומרקמים שונים ואיכותם. ילד או אדם שהמערכות האלה לא פועלות כשורה אצלם עלולים לא להבחין בכאב כלל או לפתח רגישות יתר לכל כאב קטן ביותר. ילדים שסובלים מקשיים בוויסות התחושה לא יכולים לפרש נכונה כאב".  

לכאב שני מובנים: כאב פיזי – במובן הרפואי שמייצג תחושת אי-נוחות פיזית שנגרמת כתוצאה מדחפים עצביים שנושאים שדר למוח על פגיעה ברקמות הגוף. כאב נפשי/רגשי – מייצג תחושת צער נפשית אשר "הצורך להתאים את עצמנו לציפיות של הסביבה הוא הגורם הראשוני והמיידי להיווצרותו… אותה התכווצות שאנו מרגישים כשכועסים עלינו". כאב נפשי/רגשי עלול להיגרם מפגיעה בדבר מה חשוב לאדם – אהבה נכזבת, אבדן אדם אהוב, פיטורין מעבודה ואחרים.  

"לכל אדם פרשנות שונה לכאב: "הכאב… מחלחל למודעות רק אחרי פעולת גומלין עם כל השפעות העבר הפועלות במערכת המשולבת של גוף-נפש. אין תגובה אחידה לכל בני האדם, ואפילו לאותו אדם, בשני מצבים שונים. איתותי הכאב אינם אלא נתונים גולמיים, שאפשר לנווט אותם".

"הכאב הוא זה שדוחף את האדם לחפש שיטה שתעזור לו, אבל העלמתו אינה המטרה. הוא "אמצעי חשוב ביותר לבחינת חיינו ועיצובם… הוא עוזר לנו לזהות את היסודות בעלי המשמעות בחיינו ואת הסכנה הנשקפת להם". הוא "ביטוי של הדיאלוג בין האדם ובין העולם. לפעמים הוא מגלה לנו את פניו של העולם, לפעמים… את פנינו שלנו, ולפעמים… שישנו פגם בזיקה בינינו ובין העולם או מרכיבים בתוכה… הוא כלי חישה רב עוצמה" להבנה יותר טובה של מרחב החיים הפרטי. הוא מעורר את השאלה 'למה?' – למה דווקא אני? למה דווקא עכשיו? למה בכלל יש סבל בעולם?". שאלות אלה "גורמות לפרט לחשוב על עצמו ולחשוב על חייו… סבל הוא חלק מהותי מן החיים ואיננו צריך להרתיע אותנו". הכאב והפירוש המנטלי שלו – הסבל, הם המניעים שלנו להתנעת תהליך של שינוי.  

"צמיחה משמעותה להיות יותר – בעל עוצמה רבה יותר, עם עוד תבונה, עם יותר בחירה. לצמוח משמעו להיות שלם יותר עם עצמי, ולכן עם הסביבה. להיות מחובר לאנשים ולדברים סביבי, אך בו זמנית להיות מונע יותר על ידי מיקוד שליטה פנימי ופחות על ידי גירויים חיצוניים. כשאני צומח אני בתנועה, אני מתפתח בכיוונים שאני בוחר. אני משביח את עצמי. לצמוח אין משמעו להשליך את עברי, אלא לשים אותו במקום הנכון, לדעת לנצל טוב יותר התנסויות עבר כדי להתמודד עם ההווה והעתיד. כמו עץ שגדל – הצמיחה מאפשרת יותר – לעצמי ולסביבה".

צמיחה היא השקעת המאמץ הרגשי לשפר את עצמך כאדם – התעמתות עם הכאב הבסיסי שלך ועבודה על הרחבה ומתיחה של עצמך כדי להיות העצמי החזק והחכם ברמה הגבוהה ביותר… התמורה הגדולה ביותר, הפרס הנכסף, אינה נמצאת אי-שם בחוץ, אלא בתוכך פנימה. הפרס הגדול ביותר הוא בידיעה שאתה מסרב להתפשר על פחות ממה שאתה מסוגל להיות".

"צמיחה אישית זהו תהליך של מיצוי ומקסום היכולות האישיות ובדיקת הכישורים והמטרות של האדם. בתהליך זה האדם בדיוק כמו שתיל ילמד להצמיח את המקסימום מהשורשים שקבע בקרקע ויועצמו אצלו ההכרה ביכולותיו וכישוריו בכל תחום בחייו. התהליך יוביל אותו להצלחה. "יסוד משמעות חייו של האדם טמונה ביכולתו לחרוג מעצמו ולעשות מעצמו יותר" – לצמוח.

צמיחה היא התפתחות. התפתחות היא "התקדמות הדרגתית", היא ממושגי היסוד של החשיבה האנושית בכלל, ההגות העיונית, הפילוסופית, ומדעי החיים.

"התפתחות משמעותה לחזור לאני הטבעי שלי עד כמה שאפשר" כי "אנחנו הכלי הכי חזק, הכי יעיל והכי נגיש לעצמנו – תמיד. כל פעולה שנבצע בין אם לבד או עם הרבה אנשים אחרים תמיד תתחיל מאיתנו. המחשבות והבחירות שלנו הן שיעצבו לנו את ההווה והעתיד". החיים הם בית הספר הגבוה ביותר להתפתחות כי תוך כדי הליכה בחיים אנחנו יכולים לגלות מי אנחנו באמת.

"שינוי – זהו "גרימה או היווצרות של הבדל בדבר (לעומת מצבו הקודם)". "השינוי הוא התהליך של החיים עצמם… החיים הם שינוי וכאשר שום דבר לא משתנה, שום דבר לא חי. כל מה שחי, נע… החיים הם תנועה. תנועה היא שינוי… שינוי הוא בלתי נמנע. שינוי הוא טבע החיים… שינוי הוא הכרזה על כוונתם של החיים להימשך הלאה. שינוי הוא הדחף הבסיסי של החיים עצמם… החיים מגשימים את תכליתם באמצעות תהליך הנקרא שינוי… חוסר שינוי פירושו נוחות… החיים מתחילים בקצה אזור הנוחות".

"גופנו, וכל העולם הפיסי, הם תצוגה של שינוי מתמיד… הגוף האנושי, כמו כל דבר אחר ביקום, מתהווה ללא הרף ומתחדש כל שנייה… גופך הוא דבר מופלא… אורגניזם זורם, שניזון ממיליוני שנים של אינטליגנציה. אינטליגנציה זו מוקדשת לפיקוח על השינוי המתמיד המתרחש בתוכך. כל תא הוא מסוף זעיר הקשור למחשב הקוסמי… כדי להישאר חי, חייב הגוף לחיות על כנפי השינוי. ברגע זה אתה מוצק, הקיבה, הכבד, הלב, הריאות והמוח מתנדפים באוויר, ובו בזמן, באותו קצב שהם נהרסים, הם נבנים ומתחדשים. העור כולו מתחלף אחת לחודש, רירית הקיבה מתחדשת אחת לחמישה ימים, הכבד – אחת לשישה שבועות, והשלד כולו אחת לשלושה חודשים. לעין הבלתי מזוינת, איברים אלה נראים כפי שהיו, ללא שינוי, אבל הם זורמים ומתחדשים ללא הרף".

"השינוי עליו אני כותבת הוא שינוי פנימי-תודעתי בתפיסת החיים שמתחיל בתוכנו, מההבנה שאנו הם הבוראים את מציאות חיינו, מהבנת עולם הסיבות הגבוה שמניע את הבחירות שלנו. זהו שינוי שנובע ממניע פנימי, שינוי מהותי אמיתי שישפיע על חיינו בצורה משמעותית ויגרום לכל התחומים להשתנות מקצה לקצה. שינוי בחיים שבא מרצון ושנולד מהחלטה ומבחירה אמיתית לשנות את פני המציאות שלנו.

"זהו שינוי בתפיסת החיים – באמונות, ברצונות, בראיית החיים בכללותה, באופן המחשבה ובסדרי העדיפויות. ללמוד לראות את מה שיש לנו היום, ולעזוב את מה שהיה לנו אתמול למען המחר. לא לחשוש ממה שישתבש, אלא לראות מה יסתדר בדרך היותר טובה. השינוי מתרחש כשאנו מצליחים להשתחרר מהפחד ונפתחים באומץ להבנות חדשות שיעזרו לנו לממש את הייעוד שלשמו אנו כאן.

"שינוי אמיתי הוא כמו דלת שנפתחת רק מבפנים, כזאת שרק אנחנו שנמצאים בפנים יכולים לפתוח. את הדלת הפנימית הזאת אנחנו הם אלה שצריכים לפתוח בעצמנו.

"שינוי הוא עזיבת "אזור הנוחות" שלנו שבו ההרגלים השגויים. אזור שבו הפסקנו לפתח יכולות חדשות ופעלנו רק מניסיון העבר, נעצרנו, האטנו והלכנו לאחור כי הכול מוכר ונוח. באזור הנוחות אין כל התקדמות או התפתחות, אין הישגים או תוצאות מרגשות, אין תשוקה לפעול ו"הכול בסדר", אך לא יותר מזה. לאורך זמן נרגיש שאנחנו תקועים ולא מתרחשים בנו חיים. שינוי הוא בחירה ביציאה מ"מלכודת הנוחות" למקום שאיננו יודעים מה יקרה בו – לאי-ודאות. במקום הזה לא נחוש את הנוחות המוכרת והממכרת, אך נחוש תשוקה והתרגשות שיעוררו בנו עוצמות חדשות. כדי להגשים את מטרותינו ולהצליח להגשים את חלומותינו עלינו לעשות זאת. "רוב האנשים אשר פורצים את תחומי הנוחות בחייהם, עושים זאת בעקבות אירוע מכונן שדוחף אותם אל מחוץ לתחומי הנוחות שלהם ומחייב אותם ליצור מפנה בחייהם", ומי טוב כמוני יודע זאת – על בשרי!!!

"הצלחה היא "להיות כל מה שאנו חולמים להיות" – התהליך מתחיל בחלום שיש לנו. בכל החלטה עלינו לנסות לראות בעיני רוחנו את סוף המעשה עוד מההתחלה – את החלום שלנו מתממש, כפי שקבעו חז"ל: "סוף מעשה – במחשבה תחילה" וקבעו: "איזהו החכם? הרואה את הנולד".

"המפתח להצלחה בחיים נמצא ביכולת לקבל את הכאב כחלק ממציאות החיים, ולא לברוח ממנו, אלא להתמודד ולצמוח מתוכו. הכאב הוא המחיר אותו אנו משלמים בעבור ההנאה. כל הנאות החיים – מערכות יחסים טובות, קריירה מוצלחת, החיפוש אחר המשמעות ואחרות דורשות מאמץ שבו כאב רב כדי להגשימן. "כאב" הוא לעיתים קרובות ביטוי של "מאמץ". השקעה ומאמץ עלולים להכאיב, אבל אסור לנו להציב לעצמנו כמטרת חיים את הבריחה מהם. ככל שהכאב בדרך למטרה גדול יותר, כך תגדל ההנאה מההצלחה שבהשגתה – ככל שאנו משלמים יותר, אנו זוכים ליותר.

"הצלחה… היא הימצאות בתהליך מהנה של יצירת חיים שמשקפים את ערכינו הנעלים, את אמונותינו העמוקות ואת חלומותינו הנשגבים".

"פריצת דרך היא פריצה של דרך שקיימת בתוכנו. היא אחד משלבי השינוי הכולל. השינוי מורכב מפריצות דרך קטנות בכל תחומי החיים".

 מה הניע אותך לפתח את גישת "הדרך אל השינוי" – לשלב את שיטת אלכסנדר עם האימון האישי?  "לאחר ששיטת אלכסנדר עזרה לי לחזור מהשבתה לפעילות מלאה בחרתי ללמד את השיטה כדי שגם אנשים אחרים ייעזרו. את דרכי החדשה התחלתי כמורה לשיטת אלכסנדר. "לאורך שנותיי כמורה לשיטת אלכסנדר הגיעו אליי בעיקר אנשים שסבלו מכאבים פיזיים. אותם אנשים חשפו בפניי לאורך השיעורים גם את הבעיות הנפשיות שלהם, כגון: יחסים מעורערים עם בני הזוג, עימותים עם בת הזוג לשעבר והתמודדות איתם ואחרות. הבנתי שהמקור לכאבים אינו דווקא התנועה הפיזית השגויה שעשו, אלא המקור עשוי היה להיות המצב הנפשי המתמשך שבו הם נמצאים. לימוד שיטת אלכסנדר הקל עליהם רבות ובשלב מסוים לאחר ששינו את הרגלי השימוש השגויים בגופם והכאב נעלם הם הלכו לדרכם. לימוד שיטת אלכסנדר אמנם מעמיק גם אל הרבדים הנפשיים והשינוי חל בהם במקביל לשינוי הפיזי, אבל יש אנשים שזקוקים גם לאימון האישי כדי להעמיק את תהליך השינוי ולדבר גם על הבעיות הנפשיות ולגורמים להם כדי שלא יחזרו לכאב. למדתי את הקשר ההדוק שבין הגוף והנפש, וכי אין להפריד ביניהם. השינוי שיעבור אדם שכואב כדי שיעקר הכאב מן "השורש" עליו להיות שינוי כולל ומהותי, המשלב את השינוי בהרגלי התנועה – באמצעות הגוף הפיזי, וכן את התעוררות המודעות שלו להרגלי החשיבה, התפיסה, האמונות וראיית המציאות שלו – באמצעות האימון האישי. זהו שינוי של גוף-נפש".

אתי סהר (צילום סיון סהר) – "לאחר ששיטת אלכסנדר עזרה לי לחזור מהשבתה לפעילות מלאה בחרתי ללמד את השיטה כדי שגם אנשים אחרים ייעזרו

מה את מעבירה בשיעורים ובאימונים האישיים? "את כל שלמדתי לאורך 63 שנותיי ב'אוניברסיטה של החיים' אני מלמדת בשיעורים לשיטת אלכסנדר ובאימון האישי. 'הדרך אל השינוי" זוהי דרכי לעזור לאנשים לעזור לעצמם – דרך של הרבה אמונה בעצמי, אמונה בכם, אופטימיות, רוצה ולא צריכה, אין נכון ולא נכון, אין טוב ואין רע, אין "כך צריך", אין "לא נעים" ואין "מה יגידו". זוהי דרך לשינוי מכאב פיזי ונפשי לשקט – אין לחץ, ובסופו של דבר גם אין כאב. באמונה אפשר להשיג המון – צריך רק לקבל את ההחלטה לצאת מהבעיה ולתת לדברים לזרום כי כל מה שקורה צריך לקרות. כל מה שקורה הוא שיעור לחיים, ואם נפיק את הלקחים ונלמד מהם נצמח ונתפתח, נפרוץ דרך ונצליח. רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו אם רק נחליט לקחת על עצמנו את האחריות לבריאותנו, איכות חיינו, עיסוקינו, התנהגויותינו, אמונותינו ותפיסת חיינו ו-כל אחד יכול, אם רק ירצה!"

"'הדרך אל השינוי" זוהי דרכי לעזור לאנשים לעזור לעצמם" / צילום סיון סהר

מה יש לך לומר לאנשים שפרץ הדיסק בגבם או לאנשים בכלל? "אני פונה לכל מי שפרץ הדיסק בגבו, ולצערי פריצת דיסק היא כיום מונח שגור בפי כול, ומציעה לו לשאול את עצמו את השאלה: "מה פרץ?". לא התיק הכבד שנשאתי בדרך לשדה התעופה גרם לי לפריצת הדיסק כמו שלא תנועה לא נכונה גורמת לדיסק לפרוץ. למי שסובל מבעיה אחרת שישאל את עצמו: "'מה רוצה הכאב לספר לי? איזה מסר מנסה המחלה להעביר לי? מה אני עושה לא טוב לעצמי?". יתכן מאוד שדרך ההתנהלות היומיומית שלנו היא שמזמינה את הכאב, וכל אחד למקום החלש שלו".

"רק אנחנו יכולים לעזור לעצמנו"

איך היית מסכמת את הדברים? "אם יש לכם חלומות שאתם רוצים להגשים – אם אתם באמת רוצים – אתם גם יכולים!".

מכאב לצמיחה: מדריך לשינוי והצלחה, מאת אתי סהר, הוצאת אדוואנס, שנת 2016, 486 עמודים,  להשיג:[email protected]    או בטלפון: 054-6305672