פֵייבֶּלהֵייבֶן – עלייתו של כוכב הערב מאת ברנדון מול / היזהרו: הוא עולה

פֵייבֶּלהֵייבֶן – עלייתו של כוכב הערב הוא ספר שני בסדרת הפנטסיה מאת ברנדון מול. פייבלהייבן היא שמורה ליצורים אגדיים, מקום אליו מגיע ערב רב של יצורים קסומים כדי לחיות בבטחה (יחסית) וכדי לא להיכחד, הרחק מחברת בני האדם, שהשתלטו זה מכבר על שטחי המחיה הטבעיים שלהם.

בסוף שנת הלימודים נאלצים קנדרה ואחיה סת למהר חזרה לפייבלהייבן, שמורת יצורי האגדות והקסם. סבא שלהם מזמין שלושה מומחים, אשף שיקויים, אספן של פריטים קסומים וציידת של בעלי חיים מיוחדים, לסייע להגן על השמורה מפני חוג כוכב הערב, ארגון קדום הנחוש לגנוב חפץ קסם חבוי שעוצמתו אדירה. הזמן הולך ואוזל. אם ייפול חפץ הקסם לידיים הלא נכונות, יביא הדבר לחורבנן של שמורות נוספות ואולי אף לקץ העולם.

על הספר הראשון בסדרה: http://readbooks.co.il/fablehaven/

פרק ראשון

התלמיד החדש

קנדרה נדחקה לתוך הכיתה עם שאר תלמידי כיתה ח' ופנתה אל השולחן שלה. עוד רגע יישמע הצלצול שיסמן את תחילת השבוע האחרון ללימודים. שבוע אחד אחרון ואחריו היא תעזוב לנצח את חטיבת הביניים ותתחיל מחדש כתלמידת כיתה ט' בתיכון שיגיעו אליו ילדים משתי חטיבות ביניים נוספות.

לפני שנה זה נשמע הרבה יותר מלהיב. קנדרה הייתה מתויגת כחנונית כבר מכיתה ד', והתחלה חדשה בתיכון אולי תאפשר לה להשיל את תדמית החרשנית הנחבאת אל הכלים. אבל השנה שחלפה שינתה אותה מקצה לקצה. מדהים לגלות באיזו מהירות יכולים קצת יותר ביטחון עצמי ואסרטיביות לשפר את המעמד החברתי. קנדרה כבר לא השתוקקה נואשות להתחלה חדשה.

אליסה קרטר התיישבה בשולחן שלידה. "שמעתי שנקבל היום את ספרי המחזור", אמרה. היו לה שיער בלונדיני קצר וגוף צנום. קנדרה פגשה את אליסה אחרי שהתקבלה לנבחרת הכדורגל בספטמבר האחרון.

"יופי, נראיתי מהופנטת בתמונה שלי", נאנחה קנדרה.

"שלך הייתה חמודה. זוכרת את שלי? הגשר שלי נראה בגודל של מסילת רכבת".

"מה שתגידי. בקושי ראו אותו בכלל".

הצלצול נשמע. רוב הילדים ישבו במקומותיהם. גברת פרייס נכנסה לכיתה ואיתה התלמיד הכי מעוות שקנדרה ראתה מימיה. לילד היו קרקפת קירחת מכוסת קשקשים ופנים נפוחות ומחורצות. עיניו היו חריצים צרים, אפו היה חור חסר צורה ופיו היה חסר שפתיים ומכוסה בקרום. הוא גירד את זרועו באצבעות עקומות שיבלות בולטות מהן.

פרט לכך היה הילד המחריד לבוש היטב בחולצה מכופתרת בצבעי אדום ושחור, במכנסי ג'ינס ובנעלי טניס אופנתיות. הוא ניצב מול התלמידים ליד גברת פרייס בזמן שהציגה אותו.

"הכירו בבקשה את קייסי הנקוק. המשפחה שלו רק עברה לפה מקליפורניה. בטח לא קל להגיע לבית ספר חדש לקראת סוף השנה, אז אני מבקשת שתקבלו אותו יפה".

"תקראו לי קייס", חרחר הילד. הוא דיבר כאילו המילים חונקות אותו.

"אני לא מאמינה", מלמלה אליסה.

"מה את אומרת", השיבה קנדרה בלחישה. הילד האומלל בקושי נראה אנושי. גברת פרייס כיוונה אותו לשולחן בקדמת הכיתה. מוגלה סמיכה טפטפה מהכיבים הרבים בקרקפת מכוסת הקשקשים.

"אני חושבת שהתאהבתי", אמרה אליסה.

"אל תהיי רעה", רטנה קנדרה.

"מה? אני רצינית. את לא חושבת שהוא שווה?"

נימת הקול של אליסה הייתה כנה כל-כך עד שקנדרה נאלצה להדחיק חיוך. "את סתם אכזרית".

"את עיוורת? הוא הורס!" אליסה נשמעה ממש נעלבת מכך שקנדרה לא מסכימה.

"אם את אומרת", הרגיעה אותה קנדרה. "הוא לא הטיפוס שלי".

אליסה נענעה בראשה כאילו קנדרה איבדה את שפיותה. "את כנראה הילדה הכי בררנית בעולם".

הודעות הבוקר נשמעו במערכת הכריזה. קייס דיבר עם ג'ונתן וייט. ג'ונתן חייך וצחק. זה היה מוזר – ג'ונתן היה ילד מרושע, לא אחד שיתיידד עם מפלצת. קנדרה הבחינה בג'נה צ'יימברלין וקארן סומרס מחליפות לחישות ומבטים כאילו גם הן חושבות שקייס מושך. כמו אליסה, לא נראה שהן מתבדחות. קנדרה סרקה את החדר ולא גילתה אף לא תלמיד אחד שנראה נגעל מהופעתו של הילד החדש.

מה קורה פה? שום אדם שנראה מוזר כל-כך לא יכול להיכנס לכיתה בלי לעורר פליאה.

ופתאום הייתה האמת ברורה.

קייסי הנקוק נראה מעוות במידה בלתי אנושית כי הוא לא היה אנושי. הוא כנראה איזה גובלין שנראה כילד רגיל לעיני כולם. רק קנדרה ראתה את דמותו האמיתית, כתוצאה מהנשיקות שנתנו לה מאות פיות ענקיות.

מאז שעזבה את פייבלהייבן לפני כמעט שנה ראתה קנדרה יצורים קסומים רק פעמיים. פעם אחת הבחינה בגבר מזוקן בגובה הברך שלה ששלף חתיכת צינור מערמת אשפה מאחורי הקולנוע. כשהתקרבה להעיף בו מבט נמלט הגבר הזעיר לפתח ניקוז. בפעם אחרת הבחינה ביצור שנראה כמו ינשוף מוזהב עם פני אדם. לרגע אחד היא יצרה איתו קשר עין ולאחר מכן הוא עף לדרכו ברפרוף נוצות זהובות.

בדרך כלל היו המראות המשונים האלה סמויים מעיניהם של בני תמותה. בזכות סבא סורנסון שלה היא טעמה חלב קסום שמאפשר לכל אדם לראות מבעד לאשליות המסתירות את יצורי האגדות. כשהנשיקות שקיבלה קנדרה מהפיות העניקו לה יכולת קבועה לעשות זאת, הוא הזהיר אותה שלפעמים בטוח יותר לא לראות דברים מסוימים.

ועכשיו היא לטשה מבט במפלצת גרוטסקית שהעמידה פנים שהיא התלמיד החדש בכיתה! גברת פרייס חלפה בין השולחנות וחילקה את ספרי המחזור. קנדרה שרבטה בפיזור נפש על כריכת הספר שלה. למה היצור הזה נמצא כאן? זה בטח קשור איכשהו אליה. אלא אם כן גובלינים מגעילים מסתננים לבתי הספר דרך קבע. הוא הגיע כדי לרגל? כדי לעשות צרות? הוא כמעט בטוח זומם משהו.

קנדרה הרימה את עיניה ונתקלה במבטו של הגובלין שהציץ בה מעבר לכתפו. היא צריכה לשמוח שהיא מודעת לכך שלילד החדש יש זהות סודית, לא? הידע אומנם היה מטריד, אבל גם יסייע לה להתכונן לכל איום מצדו. בעזרת היכולת הסודית הזאת היא תוכל לפקוח עליו עין. לקייס לא יהיה מושג שהיא רואה את דמותו האמיתית.

ò ò ò

חטיבת הביניים על שם רוזוולט הייתה בנויה בצורת קופסה ענקית כך שבחורף התלמידים לא יצטרכו כלל לצאת החוצה. מסדרונות קישרו בין כל האגפים, וחדר הכנסים שימש גם קפיטריה. אבל כעת כששמש יוני זורחת מעל, ישבו קנדרה ושלוש מחברותיה בחוץ לאכול ארוחת צהריים בשולחן עגול שסביבו ספסלים מעוגלים.

קנדרה חתמה על ספר המחזור של בריטני בזמן שאכלה כריך קרואסון. טרינה חתמה על הספר של קנדרה, אליסה חתמה על הספר של טרינה ובריטני חתמה על הספר של אליסה. לקנדרה היה חשוב לכתוב ברכה ארוכה ומשמעותית – ככלות הכול, אלה היו החברות הכי טובות שלה. "שיהיה קיץ נפלא" זה בסדר עבור מכרים, אבל לחברות אמיתיות צריך לכתוב משהו מקורי יותר. הרעיון היה להזכיר בדיחות שחלקתם או דברים כיפיים שעשיתם יחד במהלך השנה. ברגע זה כתבה קנדרה על הפעם שבריטני לא הפסיקה לצחוק כשניסתה להעביר הרצאה בהיסטוריה.

פתאום, בלי הזמנה, התיישב קייסי הנקוק בכבדות בשולחן שלהן כשבידיו מגש שעליו לזניה, פרוסות גזר ושוקו. טרינה ואליסה זזו קצת הצידה כדי לפנות לו מקום. הייתה זו הפגנת תעוזה כמעט חסרת תקדים שבן אחד יתיישב לבדו בשולחן של ארבע בנות. טרינה נראתה מעט נרגזת. אליסה הסתכלה בקנדרה כאילו הרגע זכתה בלוטו. לו רק הייתה אליסה רואה את דמותו האמיתית!

"אני חושב שעוד לא נפגשנו", הכריז קייס בקול צורם וחצצי. "אני קייס. רק עכשיו עברתי לפה". די היה בצליל קולו כדי להכאיב לגרונה של קנדרה.

אליסה הציגה את עצמה ואת שאר הבנות. קייס השתתף בעוד שניים מהשיעורים של קנדרה ובכל פעם התקבל יפה כשהוצג בפני הכיתה, בעיקר על-ידי הבנות.

קייס תחב מזלג עמוס לזניה לפיו חסר השיניים וסיפק לקנדרה הצצה בלשונו השחורה הדקה. צמרמורת חלפה בגופה של קנדרה כשהסתכלה בו לועס.

"אז מה עושים פה בשביל הכיף?" שאל קייס בפה מלא גזר.

"דבר ראשון, יושבים עם אנשים שאנחנו מכירים", אמרה טרינה. קנדרה הצניעה חיוך. היא מעולם לא שמחה כל-כך לחזות בטרינה יורדת על מישהו.

"זה השולחן של המקובלים?" השיב קייס בהפתעה מעושה. "תכננתי להתחיל בתחתית ולפלס את דרכי למעלה". התשובה הכתה את טרינה באלם. קייס קרץ לאליסה כדי להבהיר שאין לו כוונה רעה. בתור גובלין מחוטט פנים, הוא היה מאוד קר רוח.

"את היית איתי בכמה שיעורים", אמר קייס לקנדרה והמשיך להסתער על הלזניה. "לשון ומתמטיקה". היה לה קשה להביט בעיניים הפוזלות האלה בלי לעוות את פניה.

"נכון", פלטה קנדרה.

"אני לא חייב להיבחן בבחינות הגמר", אמר. "כבר סיימתי את הלימודים בבית הספר הקודם שלי. באתי רק להסתובב ולהכיר אנשים".

"גם אני מרגישה ככה", אמרה בריטני. "אבל קנדרה ואליסה הן תלמידות של מאיות".

"דרך אגב", אמר קייס, "אני לא אוהב ללכת לבד לקולנוע, אבל עוד אין לי חברים. אתן רוצות לבוא איתי הערב לראות סרט?"

"בטח", אמרה בריטני.

קנדרה הייתה המומה מהתעוזה שלו להציע לארבע בנות ביחד לצאת איתו ביום הראשון שלו בבית ספר חדש. עוד לא נברא גובלין קר רוח כל-כך! מה הוא מנסה להשיג?

"אני אבוא", אמרה אליסה.

"בסדר", הסכימה טרינה. "אם תתנהג יפה, אולי אפילו אתן לך לחתום על ספר המחזור שלי".

"אני לא מחלק חתימות", השיב קייס כלאחר יד. "קנדרה, את באה?"

קנדרה היססה. איך תשרוד סרט שלם ליד המפלצת המחרידה הזאת? אבל איך תוכל לנטוש את חברותיה כשהיא היחידה שיודעת למה הן נכנסות? "אולי", התרצתה.

הגובלין המגויד לקח ביס אחרון מהלזניה. "אולי ניפגש בשבע מחוץ לקולנוע? זה שברחוב קנדל, ליד הקניון. נסמוך על המזל שנמצא סרט טוב". הבנות הסכימו והוא קם והתרחק.

קנדרה צפתה בחברותיה משוחחות בהתלהבות על קייס. הוא כבש את לבה של אליסה ממבט ראשון. גם את בריטני לא היה קשה לשכנע, וטרינה הייתה מהבנות שמעמידות פנים שהן קשות להשגה אבל נדלקות אם הבחור מבריז להן. קנדרה הניחה שגם היא הייתה מתרשמת אילולא ידעה שמדובר במפלצת מגעילה.

לא הייתה לה שום דרך לספר לחברות שלה את האמת על קייס. כל האשמה תישמע מטורפת, אבל כמעט אין ספק שהוא זומם משהו.

היה רק אדם אחד בעיר כולה שקנדרה יכלה לשתף במצבה, והוא לא היה בדיוק האדם הכי אמין עליה בעולם.

ò ò ò

סת התייצב מול רנדי סויר. רנדי היה זריז, אבל נמוך. סת התחיל את שנת הלימודים כשהוא נמוך מעט משאר הבנים בכיתה שלו, אבל סיים את השנה גבוה מהממוצע. האסטרטגיה הכי טובה נגד רנדי תהיה לרוץ קדימה ולנצל את יתרון הגובה שלו.

ספנסר מקיין קיבל את הכדור וצעד לאחור. ארבעה בנים רצו קדימה בזמן שארבעה אחרים חיפו. אחד המגנים נשאר על הקו ומנה את השניות החולפות. סת ביצע פעולת הסחה כאילו התכוון לחצות את המגרש לרוחב, ולאחר מכן רץ ישר אל השער. ספנסר זרק כדור מסובב גבוה. המסירה הייתה קצת קצרה מדי, אבל סת חזר לאחור וזינק לתפוס את הכדור לפני רנדי. רנדי נתלה מיד על סת בשתי ידיים וגרר אותו ארצה כפסע מהחולצה של צ'ד דופרי שסימנה את קו השער.

"שלישי וגול", הכריז ספנסר והתקרב אליהם בריצה.

"סת!" נשמע קול. סת הסתובב. זו הייתה קנדרה. אחותו בדרך כלל לא דיברה איתו בבית הספר. חטיבת הביניים על שם רוזוולט כללה את כיתות ו' עד ח', לכן סת היה בתחתית המדרג החברתי אחרי שסיים את בית הספר היסודי בשנה שעברה.

"רק רגע", קרא סת אל קנדרה. הבנים הסתדרו זה מול זה. סת התייצב בעמדה שלו. ספנסר קיבל את הכדור ושלח מסירה קצרה שיורטה על-ידי דרק טוטר. סת לא טרח כלל לרדוף אחרי דרק. הוא היה הילד הכי מהיר בכיתה שלהם. דרק שעט כל הדרך לשער הנגדי.

סת התקרב לקנדרה בריצה. "מביאה מזל כמו תמיד?" אמר.

"זו הייתה מסירה גרועה".

"ספנסר הוא הכי טוב במסירות מסובבות. מה קורה?"

"אני צריכה שתבוא לראות משהו", אמרה קנדרה.

הוא שילב את זרועותיו. זה היה מאוד יוצא דופן. היא לא רק דיברה איתו בבית הספר, היא גם רוצה שיתלווה אליה?

"מתחילים!" צעק רנדי.

"אני באמצע משחק", אמר סת.

"זה קשור לענייני פייבלהייבן".

סת פנה לחבריו. "מצטער! אני חייב ללכת". הוא וקנדרה החלו להתרחק. "מה זה?"

"נכון שאני עדיין יכולה לראות יצורים קסומים?"

"כן".

"היום הגיע תלמיד חדש לשיעורים שלי", הסבירה. "הוא מעמיד פני אדם, אבל בעצם הוא מפלצת מכוערת".

"אין מצב".

"החברות שלי חושבות שהוא חמוד. אני לא יכולה לראות איך הוא נראה. אני רוצה שתתאר אותו בפניי".

"איפה הוא?" שאל סת.

"שם, משוחח עם לידיה סאותוול", אמרה קנדרה והצביעה בחשאי.

"הילד הבלונדיני?"

"אני לא יודעת. חולצה באדום ושחור?"

"הוא באמת חמוד!" אמר סת בקול של ילדה מאוהבת.

"איך הוא נראה?"

"יש לו עיניים ממש חלומיות".

"תפסיק", דרשה קנדרה.

"הוא בטח חושב מחשבות נורא יפות".

"סת, אני רצינית!" הצלצול המכריז על סוף הפסקת האוכל נשמע.

"הוא באמת מפלצת?" שאל סת.

"הוא דומה ליצור שנכנס מהחלון בליל היפוך הקיץ", אמרה קנדרה.

"זה ששרפתי עם המלח?"

"כן. איזו דמות הוא עוטה על עצמו?"

"זו בדיחה?" שאל סת בחשד. "זה סתם איזה ילד חדש שנדלקת עליו, נכון? אם את מפחדת אני יכול לבקש ממנו את מספר הטלפון שלו".

"אני לא עובדת עליך". קנדרה חבטה בזרועו.

"הוא נראה אתלטי. יש לו שקע בסנטר. שיער בלונדיני. קצת פרוע אבל מגניב. כאילו זה בכוונה. הוא בטח היה מצליח לקבל תפקיד באופרת סבון. בסדר?"

"לא קירח ומכוסה בקשקשים ומוגלה?" וידאה קנדרה.

"לא. הוא באמת כזה מגעיל?"

"הוא עושה לי חשק להקיא. תודה, להתראות". קנדרה התרחקה בריצה.

גם מר אופרת סבון החל להתרחק תוך כדי שיחה עם לידיה סאותוול. בתור מפלצת היה לו טעם טוב. היא הייתה אחת הבנות הכי חמודות בבית הספר.

סת הבין שכדאי לו ללכת לכיתה. מר מאיירס איים להעניש אותו בריתוק אם יאחר שוב לשיעור.

ò ò ò

קנדרה ישבה בדממה כשאבא הסיע אותה לקולנוע. היא ניסתה לשכנע את אליסה לא ללכת. אליסה התחילה לחשוד שקנדרה בעצם רוצה את קייס לעצמה, ומאחר שקנדרה לא יכלה לספר לחברתה את האמת, היא הייתה חייבת להרפות מהנושא. בסופו של דבר החליטה קנדרה להצטרף, כי ידעה שלא תוכל להשאיר את חברותיה לבד עם הגובלין הערמומי.

"איזה סרט תראו?" שאל אבא.

"נחליט כשנגיע", אמרה קנדרה. "אל תדאג – לא משהו אלים". קנדרה השתוקקה לשתף את אבא בבעיה שלה, אבל הוא לא ידע דבר על התכונות הקסומות של השמורה שסבא וסבתא ניהלו. הוא חשב שזאת נחלה רגילה לחלוטין.

"את בטוחה שאת מוכנה למבחני הסיום?"

"אני יודעת את החומר. אין שום בעיה. אני אקבל מאה". קנדרה השתוקקה לדבר עם סבא שלה על המצב. היא ניסתה להתקשר אליו. לרוע המזל, כשהתקשרה למספר היחיד שהיה להורים שלה היא קיבלה שוב ושוב הודעה מוקלטת האומרת שלא ניתן להשלים את השיחה. פרט לכך, הדרך היחידה שהכירה ליצור איתו קשר הייתה באמצעות מכתב. אז רק למקרה שהטלפון מנותק זמנית, היא כתבה לסבא מכתב המתאר את המצב ותכננה לשלוח אותו למחרת. הרגשתה השתפרה אחרי ששיתפה בבעיה עוד מישהו מלבד סת, גם אם רק במכתב. היא קיוותה שבכל מקרה תצליח להשיג אותו בטלפון לפני שהמכתב יגיע.

אבא חנה בחניית הקולנוע. אליסה וטרינה עמדו בכניסה, ולצדן גובלין מזוויע בטי-שירט ובמכנסי חאקי.

"איך אדע מתי לאסוף אותך?" שאל אבא.

"אמרתי לאימא שאתקשר להודיע מהטלפון של אליסה".

"בסדר. תעשי חיים".

לא סביר, חשבה קנדרה כשיצאה מהמכונית.

"הי קנדרה", חרחר קייס. ניחוח הבושם שלו הגיע לאפה גם ממרחק שלושה מטרים.

"כבר חששנו שלא תבואי", אמרה אליסה.

"הגעתי בדיוק בזמן", מחתה קנדרה. "אתם הקדמתם".

"בואו נבחר סרט", אמרה טרינה.

"מה עם בריטני?" שאלה קנדרה.

"ההורים שלה לא הרשו לה לבוא", אמרה טרינה. "הם מכריחים אותה ללמוד".

קייס ספק כפיים. "אז איזה סרט רואים?"

הם דנו בנושא כמה דקות. קייס רצה לראות את עיטור הבושה, על רוצח סדרתי שנוהג לתקוף יוצאי צבא שקיבלו את עיטור הכבוד של הקונגרס. בסופו של דבר הוא ויתר על סרט הפעולה שרצה כשטרינה הבטיחה להזמין אותו לפופקורן. הסרט הנבחר היה מחליפות מקום, סיפור על ילדה חנונית שיוצאת עם נער חלומותיה אחרי שהיא מחליפה גוף עם הילדה הכי מקובלת בבית הספר.

קנדרה רצתה לראות את הסרט הזה, אבל עכשיו חששה שהכול ייהרס. אין כמו לשבת צמודה לגובלין קירח בסרט בנות מתקתק.

וכפי שחששה, קנדרה התקשתה להתרכז בסרט. טרינה ישבה מצדו האחד של קייס ואליסה מצדו האחר. השתיים התחרו על תשומת לבו וחלקו איתו דלי פופקורן ענקי. קנדרה סירבה כשהציעו לה פופקורן. היא לא רצתה להתקרב לשום דבר שהוא נגע בו בכפות ידיו המיובלות.

כשעלו הכתוביות, זרועו של קייס כבר נחה סביב אליסה. השניים לא חדלו להתלחשש ולצחקק. טרינה ישבה בזרועות שלובות ובהבעה ממורמרת. מפלצת או לא, ממתי צומח משהו טוב מיציאה משותפת של כמה בנות עם בחור אחד שכולן מעוניינות בו?

קייס ואליסה החזיקו ידיים כשיצאו מהקולנוע. אימא של טרינה חיכתה בחניה. טרינה נפרדה מהם בקצרה ופנתה ללכת.

"אני יכולה להשתמש בטלפון שלך?" ביקשה קנדרה. "אני צריכה להתקשר לאבא שלי".

"בטח", אמרה אליסה והושיטה לה את הטלפון.

"את רוצה טרמפ?" שאלה קנדרה כשחייגה.

"אני גרה לא רחוק", אמרה אליסה. "קייס אמר שהוא ילווה אותי הביתה".

הגובלין שלח אל קנדרה חיוך צופן סוד. בפעם הראשונה תהתה אם קייס מודע לכך שהיא רואה את דמותו האמיתית. נראה שחוסר האונים שלה מעורר בו שמחה לאיד.

קנדרה ניסתה לשמור על הבעה אדישה. אמה ענתה לטלפון וקנדרה ביקשה ממנה לבוא לקחת אותה. היא החזירה את הטלפון לאליסה. "זו לא הליכה ממש ארוכה? אני יכולה לתת טרמפ לשניכם".

אליסה העניקה לקנדרה מבט התוהה למה היא מנסה בכוונה להרוס לה. קייס הניח את זרועו סביב כתפיה ולטש בה מבט.

"אליסה", אמרה קנדרה בתקיפות ונטלה את ידה, "אני צריכה לדבר איתך רגע בפרטיות". היא משכה את אליסה לעברה. "זה בסדר, קייס?"

"אין בעיה. אני בכל מקרה צריך לשירותים". הוא נכנס בחזרה לקולנוע.

"מה הבעיה שלך?" התלוננה אליסה.

"תחשבי על זה", אמרה קנדרה. "אנחנו לא יודעות עליו שום דבר. רק היום פגשת אותו. הוא לא בחור קטן. את בטוחה שאת רוצה ללכת איתו לבד בחושך? בנות יכולות להסתבך ככה בהרבה צרות".

אליסה הביטה בה בספקנות. "אני רואה שהוא בחור טוב".

"לא, את רואה שהוא חתיך, ודי משעשע. הרבה פסיכים נראים נחמדים בהתחלה. לכן צריך לבלות בהתחלה כמה פעמים במקומות ציבוריים לפני שנפגשים ביחידות. במיוחד בגיל ארבע-עשרה!"

"לא חשבתי על זה", התרצתה אליסה.

"תני לאבא שלי לקחת אתכם. אם את רוצה לדבר איתו תעשי את זה מול הבית שלך, לא בסמטה חשוכה".

אליסה הנהנה. "יש בזה משהו. לא יזיק לדבר במרחק צעקה מהבית".

כשקייס חזר, אליסה הסבירה לו את התוכנית, לא כולל החשש שאולי הוא פסיכופט. בהתחלה הוא התנגד וטען שחבל לא ללכת ברגל בלילה נעים כל-כך, אבל לבסוף התרצה כשקנדרה הזכירה לו שכבר אחרי תשע.

כעבור כמה דקות הופיע אבא ברכב השטח והסכים לתת טרמפ לאליסה וקייס. קנדרה התיישבה מקדימה. אליסה וקייס ישבו מאחור, מתלחשים ומחזיקים ידיים. אבא הוריד את הצמד חמד בבית של אליסה. קייס אמר שהוא גר בהמשך הרחוב.

כשהרכב המשיך בדרכו, קנדרה סבה לאחור כדי להביט בהם. היא השאירה את החברה שלה לבד עם גובלין מגעיל וחורש רעה. אבל היא לא יכלה לעשות שום דבר! לפחות אליסה נמצאת ליד הבית שלה. אם משהו יקרה היא יכולה לצעוק ולרוץ הביתה. לאור הנסיבות, היא תצטרך להסתפק בזה.

"אני רואה שלאליסה יש חבר", העיר אבא.

קנדרה השעינה את ראשה על החלון. "אל תאמין לכל מה שאתה רואה".

 

 

פייבלהייבן עלייתו של כוכב הערב מאת ברנדון מול, תרגום: יונתן בר, הוצאת אופוס, שנת 2013, 396 עמ'