גרפולוגיה המדריך המלא – להבין את הנפש באמצעות כתב היד / מאת גלעד שמאע

גרפולוגיה המדריך המלא - להבין את הנפש באמצעות כתב היד / מאת גלעד שמאע

שיטה להתאמה זוגית לפי טיפוסי כתבי יד שונים היא אחת החידושים בספר "גרפולוגיה – המדריך המלא" מאת גלעד שמאע. גרפולוגיה היא תורת ניתוח כתב היד ומטרתה לאבחן את האדם איפיונים חברתיים, לגלות כישורים, יכולות שכליות ומנטליות ולחשוף רגשות המשפיעים על ההתנהגות. כתב היד של האדם מייצג ונותן אפשרות לאבחן את מערך הכוחות, המניעים והחוויות המעצבים את אישיות האדם. כל אדם, אם יכיר וילמד את יסודות הגרפולוגיה, יוכל לנתח ולפענח את סודות הנפש המתגלים בכתב היד… של עצמו ושל אחרים.

גלעד שמאע, גרפולוג, ממקימי המכון הגרפולוגי "קווים", בעל ניסיון רב שנים בניתוח כתבי יד, ייעוץ והרצאות בנושא, מגיש בספר זה קורס עדכני, מפורט וברור לתורת הגרפולוגיה. ניתוח של התנהגות הכתב על דף הנייר, צורת האותיות,  מהירות הכתיבה, משמעות סימני הפיסוק,  מיקרו–גרפולוגיה, חשיפת טראומות בכתב היד, איבחונים ונושאים רבים נוספים — פרק אחר פרק מלמד גלעד את התורה ומציג מאות דוגמאות כתב, חתימות ושירבוטים המדגימים את הנושאים השונים. 

בנוסף, מציג גלעד שמאע ענפים שונים של תורת הגרפולוגיה ומביא חידוש משלו — שיטה לההתאמה זוגית לפי טיפוסי כתבי יד שונים. זהו ספר יסודי, מקיף ושימושי המאפשר לכל קורא לרכוש את הבנת הגרפולוגיה ושימושיה.

זהו ספרו השני של גלעד שמאע, מרצה, יועץ ומאבחן גרפולוגי מזה שנים. ספרו הראשון "שם משמים", עוסק בניתוח ובבחירת שמות לפי הקבלה.

גרפולוגיה המדריך המלא מאת גלעד שמאע

פתח דבר

ישנה תחושה בקרב הציבור שגרפולוגיה היא תחום מסתורי, סוג של מיסטיקה, כאילו הגרפולוג מקבל מסר משמיים על עברו או על עתידו של הכותב. אבל למי שחשקה נפשו ללמוד תורה, מסתבר שאין הדבר כך.

הכתב הוא אמצעי להעברת מידע, מערכת של סימנים קבועים ומוסכמים, שהכותב לא קבע אותם, אלא למד אותם על ספסל הלימודים. הגרפולוגיה אינה נוגעת להיבט הזה; עניינה דווקא בבחינת המאפיינים האישיים הבאים לידי ביטוי בסימנים של כתב היד, ולכן ראוי לכנותה ״הפסיכולוגיה של כתב היד״.

אבל גם הביטוי זה אינו מניח את הדעת, שהרי כתב היד מקורו במוח, ובמוח מצויים כל המרכזים המניעים את האדם.

אם כן, בעזרת כתב היד אנו אנו יכולים לבחון מה נעשה במוחו של האדם בתחום הגוף, השכל, הנפש והרגש. מכאן אפשר להגיע להגדרה מדויקת מזה.

גרפולוגיה – הפסיכולוגיה של המוח

כך כתב אודם בספרו ״האדם וכתב ידו״(עמי 331): "לדון כתב יד מבחינה גרפולוגית, אין פירושו להציג בפני הכותב טור ארוך של תכונות אופי. אין הגרפולוג עוסק בהגדרת מושגים לשמם ובבירור משמעותם, אלא הוא מאבחן את מערכת הכוחות המניעים והתגובות והחוויות המעצבים את אישיות הכותב ומשווים להתנהגותו ואורח חייו את ייחודם, בתהליכים בתחומים השונים״.

סקירה היסטורית

העניין בכתב היד כביטוי לאישיות הכותב ולהתנהגותו עתיק יומין. כבר אריסטו הבחין שהמילים שמבטא האדם הן ביטוי לחוויה נפשית. בדיוק כפי שלכל אדם יש ייחוד צלילי בקול שהוא משמיע, כך יש לכל אדם כתב יד ייחודי, דברי אריסטו.

הניסיונות השיטתיים הראשונים לתיאור מהות היחסים בין תכונות כתב היד לבין תכונות האופי נעשו באיטליה בראשית המאה ה־17, עם פרסום ספרו של אלדריסיוס פרוספר, ושמו ״אידיוגרפיה״. הרופא קמילו בלדו המשיך בדרכו של פרוספר וניסה לפתח שיטה שבה יהיה אפשר לאבחן את אופיו של הכותב בעזרת אותיות כתב ידו.

בשנת 1830 גבר בצרפת העניין בנושא כתב היד. פלנדרין ותלמידו, מישון מפריס, הקדישו את חייהם לחקר כתב היד. הצלחותיהם באיבחון לפי כתב יד התפרסמו במדינה כולה. מישון, שהיו לו מוח אנליטי, זיכרון ויזואלי וכושר איבחון מעולה, חקר את הנושא 30 שנה.

במחקרו בחן מישון אלפי כתבי יד והוציא מהם אלמנטים גרפיים, שנקראו בפיו ״סימנים״. הוא קבע אינדקס לסימנים האלה והקביל אותם לתכונות אופי – לכל סימן נקבע מובן קבוע ומוחלט. יתרה מזו, היעדרו של סימן מסוים מן הכתב סימל, לשיטתו, את התכונה ההפוכה לאותו סימן(למשל: סימן מסויים ישנו – חרוץ; הסימן המסויים חסר – עצלן).

מישון קבע גם את ״חוק האיזון״. על־פי החוק הזה, סימן אחד אינו מבטל את המשמעות של סימן אחר. כמו כן, יש להתחשב במשקל הנגד של סימנים הפוכים.

בשנת 1872 פרסם מישון את ספרו הראשון, ״מסתרי הכתב״; את ספרו השני, ״השיטה הפרקטית של הגרפולוגיה״, פרסם בשנת 1878. תלמידיו הם שהקימו את החברה לגרפולוגיה בצרפת.

לימים נחשב מישון בעיני גרפולוגים אחרים מפרש סימנים בלבד. שיטתו התבססה איפוא על האות לבדה או במילים אחרות על הצורה בלבד. גרפולוגים שבאו אחריו טענו שכתב היד צריך להתבסס בעיקרו על התנועה (של הכתב).

הגרפולוגיה המודרנית של ימינו מבוססת על שני האלמנטים האלה גם יחד; הם שמבטאים ומשקפים, בצירוף סימנים אחרים, את חייו הפנימיים של הכותב.

קרפייה ז׳אמין, מתלמידיו של מישון, הפנה עורף לשיטה של סימנים קבועים וניסה לפתח שיטה להסתכלות כוללת על הכתב. לשיטתו, כל תכונה תורמת לכלל התמונה בדרגות שונות ובהדגשים שונים. כלומר, נעשה כאן ניסיון ראשון ליצור סינתזה בין כל מיני אלמנטים בלי להסתפק באנליזה בלבד.

שימושי הגרפולוגיה

נביא רק כמה דוגמאות.

היסטוריה

הבנת אופיים של אנשים מתקופות העבר שאינם עוד בין החיים.

קהילה

מיון מועמדים להצטרפות לקיבוץ או למושב ובחינת מידת התאמתם למסגרת החיים המבוקשת.

פלילים

עזרה בחשיפת זיופים.

מיון כוח אדם

מיון מועמדים לכל מיני משרות וקביעת מידת התאמתם למשרות האלה; הכרת העובדים הקבועים כדי שיהיה אפשר להפיק את המיטב מעבודתם וגם להחליט את מי לקדם ולאיזה תפקיד.

פסיכולוגיה וטיפול נפשי

חוות דעת על מטופלים עבור פסיכולוגים ופסיכיאטרים. יש בכך כדי לסייע בקיצור התהליך הטיפולי.

התאמה זוגית ושותפות

הכרת אופי ההתאמה שלנו עם בן הזוג ואיכות ההתאמה הזו(או התאמת שותפים במסגרת העבודה).

גרפותרפיה

תחום חדש. המטופל לומד איך להקל על עצמו את הכתיבה ולקצר בכך את תהליך הטיפול.

הכוונה מקצועית

ייעוץ לפרטים: מאפייני האישיות, הכוונה מקצועית או הכוונה בלימודים.

שאלות ותשובות

האם יש הבדל בין מי שכותב ביד ימין למי שכותב ביד שמאל?

ההבדל היחיד בין השניים הוא זווית הכתיבה. רוב הגרפולוגים סוברים שבמצב אבחוני נזיז את זוויות הכתיבה ב־10־15 מעלות. הכתיבה הטבעית והנוחה למי שכותב ביד ימין היא בהטיה ימינה (זווית ימנית), והכתיבה הטבעית והנוחה למי שכותב ביד שמאל היא בהטיה שמאלה(זווית שמאלית). ואולם, במציאות יש לא מעט כותבים ימניים שכותבים בנטייה שמאלית ולהפך. לנטיית זווית הכתיבה יש פרשנות פסיכולוגית בניתוח הגרפולוגי.

האם אפשר לגלות בעיות בריאותיות באמצעות כתב היד?

אפשר לראות מתוך כתב היד רגישות בלבד או מאפיינים תיפקודיים מסוימים שקשורים לתשישות פיזית או מנטלית. הגרפולוג הוא גרפולוג ולא גסטרולוג או נירולוג. בהמשך הספר נקדיש פרק לנושא.

מה מבטאת מהירות הכתב (באה לעתים לביטוי בהשמטת אותיות)?

כתב איטי מסמן רמאות, שקר, זיוף ולעתים גם הפרעה נפשית או פיגור. כתב מהיר, לעומת זה, מסמן אימפולסיביות, מהירות מחשבה, נטייה ״לשכוח את עצמו״.

האם יש לציין לצורך איבחון גרפולוגי אם אדם נוטל תרופות?

ודאי שכן. לתרופות מסוימות יש תופעות לוואי שעלולות להשפיע על הקואורדינציה של הכותב, ולכן חשוב מאוד לברר את הפרט הזה.

מהו האיבחון של כתב יד לא מאורגן?

קשיים בחשיבה ארגונית; מהירות מחשבה; קשיים בריכוז או חוסר ריכוז; היעדר משמעת עצמית; דחפים חזקים.

מדוע יש לציין לצורך איבחון גרפולוגי שאדם מרכיב משקפים?

לפרמטרים הגרפיים המושפעים מליקויי ראייה שונים, יש פרשנויות בתחום האישיותי. לכן הגרפולוג חייב לוודא עוד בטרם התחיל את עבודתו שהפרמטרים האלה אינם נובעים מליקויים אורגניים.

כתב היד שלי משתנה, פעם הוא כך ופעם הוא כך. איד אפשר לשלוט בתופעה ואיך נעשה הניתוח במקרה כזה?

כתב היד של האדם משתנה מכל מיני סיבות: גיל, מצבי רוח(מתח, שמחה, חרדה ופחד משפיעים על כתב היד) ועוד. לכן חשוב תחילה לוודא שתנאי הכתיבה נוחים וטבעיים לכותב. עם זה, גם אם תנאי הכתיבה אינם תנאים אידאליים, פרמטרים אחרים בכתב היד שלנו – כגון מהירות הכתיבה, לחץ הכתיבה, גודל הכתב או צורת האות – נשארים בלא שינוי כי הם סימנים למאפיינים אישיותיים קבועים. לשם איבחון גרפולוגי מעמיק רצוי תמיד להשוות בין כמה כתבי יד.

האם אפשר לאבחן התאמה בין בני זוג?

כתב היד משקף את אישיות הכותב, ולכן יכול הגרפולוג לבדוק התאמה זוגית. הגרפולוג, ישראל אודם, כתב ספר שלם בנושא הזה, ובספר הזה הוא עוסק גם בהתאמה בין טיפוסים (עיינו בפרק ״תורת הטיפוסים של אודם״).

האם אפשר דרך הכתב לדעת את מינו של הכותב?

באחד הייעוצים הזוגיים שערכתי נשאלתי מהו כתב היד של האישה ומהו כתב היד של הגבר. מבט של תמיהה עלה בעיניהם של בני הזוג כשהשבתי שאני לא יודע.

ואף־על־פי־כן, אפשר למצוא בכתב היד סימנים לנשיות או לגבריות, שהרי אלה מרכיבים אישיותיים. כלומר, בכל אדם יש תכונות גבריות ותכונות נשיות גם יחד. הגרפולוג נדרש להפעיל את ״חכמת המינון״ כדי לקבוע: ״זכר״ או ״נקבה״.

מהו האיבחון של מי שכותב באותיות דפוס?

בעיות רגשיות עמוקות; רמאות; הסתרה; קושי להיפתח לזולת.

איזה כתב ניקח לאיבחון ממי שכותב בשתי שפות?

ניקח לאיבחון את הכתב שהוא כותב בו בספונטניות ושיש לו בו בגרות גרפית; תמיד יש עדיפות לשפת האם של הכותב. אני נוהג לקחת את שניהם.

מהו תוקף הבדיקה הגרפולוגית?

חצי שנה עד שנה.

איך אפשר לאבחן כתב יד, שהרי כתב היד משתנה מעת לעת?

מאחר שכתב היד של הכותב משתנה מעת לעת, רצוי לבחון כמה כתבי יד מכמה תקופות זמן. עם זה, ישנם סימנים גרפולוגיים שלעולם אינם משתנים.

האם כדאי להתייעץ עם גרפולוג לפני איבחון גרפולוגי ״חשוב״?

מה הטעם? כל ניסיון לחקות כתב יד שהוא לא שלכם, עלול לגרום להטיה של האיבחון ובסופו של דבר להעדפת מועמד אחר על פניכם (בהנחה שמדובר בראיון עבודה). העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת לכם היא להיות עצמכם.

האם אפשר להעתיק קטע מתוך ספר לצורך איבחון?

כתב היד עלול להשתנות כשהכותב מעתיק קטע ולא כותב מעצמו. השינויים הם בדו־ר־כלל בקצב הכתיבה, בארגון על גבי הדף ובמהירות הכתיבה. לכן רצוי להשתמש בכתב יד שהכתוב בו לא נלקח ממקור חיצוני כלשהו.

איך מתבצעת הבדיקה הגרפולוגית?

תהליך הבדיקה הגרפולוגית מצריך מיומנות רבה, בעיקר משום שבני האדם שונים זס מזה.

תחילה רושם הגרפולוג את ההרגשה הראשונית(האינטואיציה) שלו לגבי הכתב. אחר כך הוא בודק סימנים דומיננטיים בכתב היד ונותן להם משקל רב בהשוואה לשאר הסימנים.

לאחר שהגרפולוג בוחן את כל הסימנים – שוליים, גודל כתב היד, רוחב אות, לחץ הכתיבה, קו, מהירות הכתב, מרחקים בין אותיות ומילים ושורות, תנועת הכתב ועוד – הוא מנסה לקבוע מהן תכונות האופי של הכותב ולבנות מהן את אישיותו – לפי תורת הפוטנציות של אודם, יונג, לה־סן, פרויד, אדלר ואחרים.

מי המציא את הגרפולוגיה?

ראשיתה של הגרפולוגיה עם תחילת הכתב. אריסטו ותלמידיו במערב, חכמי סין במזרח ואנשי רומי תרמו כולם את תרומתם בתחום הזה, והוא הוסיף להתפתח בחלוף הזמן.

במאה ה־17 ניסה לראשונה באלדו, פרופסור לרפואה מאיטליה, לקשור את הכתב לאישיות האדם. לאחר 150 שנה הוציא יוהן ספר בנושא הזה, אבל ספרו היה תמציתי ולא מדעי הראשון לעורר הדים היה ז׳ן היפוליט מישון, מי שהיה ידוע במומחיותו לכתבי יד. קרפיה ז׳מין הפר את מסורת העיון בסימנים והניח את אבן היסוד לגרפולוגיה כפי שהיא כיום. בשנת 1932 קבע הנם יעקובי שכל סימן יכול לשמש הוכחה לתכונות אופי חיוביות או שליליות. בשנת 1952 נדפס לראשונה ספרו של ד״ר פוקורני, מי שעסק לראשונה בכתיבה העברית, ובשנת 1960 יצא לאור ספרו של אודם – אבי תורת הגרפולוגיה העברית.

(ראו גם סקירה היסטורית בעמוד 12)

מי היה אודם?

אודם היה חוקר ישראלי שעסק בגרפולוגיה לפרק של 50 שנים. הוא בנה על־פי סימני הכתב תשעה טיפוסים עיקריים. כל אדם מכיל בתוכו יותר מטיפוס אחד, אבל אי אפשר שכל הטיפוסים יימצאו באותו אדם.

טיפוס טהור אינו יכול להתקיים אלא בתאוריה: אדם רציונלי בלבד לא יכול להסתדר בחיי חברה רגילים; אדם אמוציונלי בלבד לא יכול לקבל החלטות מושכלות; אדם אימפולסיבי בלבד לא מצליח להשתלט על יצריו והופך לבלתי נסבל, וכן הלאה.

אלה הם תשעת הטיפוסים:

1.     הנרפה

2.      האינטגרטיבי (מכולל)

3.      האימפולסיבי (פרצני)

4.      הרציונלי

5.      האוטיסטי

6.      הנרקיסיסטי

7.      הרפורמטורי (המתקן)

8.      האיובי זאבי (הנירוטי)

9.      האנרכי יצרי (טרום התבגרותי).

תנאים אופטימליים לאיבחון גרפולוגי

1.        נייר חלק בגודל A4, בלא שורות או שורון.

2.        כתיבה בתנאים נוחים על גבי שולחן יציב ועל גבי מצע של דפים.

3.        יש לכתוב עמוד שלם בצורה ספונטנית, לא מוכתב ולא מוקרא. אפשר לכוון לכתיבת קורות חיים או סיכום חופשי ורצוי שניהם יחד.

4.        טוב אם אפשר להשיג גם כתבי יד מהעבר.

5.        יש להשתמש בעט כדורי תקין, לא בעט נובע ולא בטוש.

6.        כתיבה בשפת האם של הכותב.

7.        חשוב לציין את מין הכותב, את גילו, מהי היד הכותבת והאם יש מגבלה פיזית כלשהי: משקפיים או עדשות מגע.

8.        אם מאבחנים מועמד לעבודה, יש לקבל את דרישות המעסיק בנוסף לכתב היד.

9.        חתימה בסוף הטקסט.

10.     הכתיבה מתחת לגיל אחד עשרה עדיין אינה מגובשת די הצורך, ולכן במקרים כאלה רצוי לצרף לכתב היד גם ציור של משפחה או עץ.

הערה חשובה

ככל שניטיב להקפיד על תנאים אופטימליים, כך נצליח יותר באיבחון.

הדף כבמת החיים

הדף שאנו כותבים עליו, הוא בעצם ״במת החיים״ של הכותב. איך נכנם השחקן לבמה? כמה שטח הוא תפס על הבמה? האם נצמד לצדו השמאלי של הדף, הצד שמסמל את ה״אני״, הבית, המשפחה, הזיכרונות, התכנון, המטרה, תחילת הכתיבה, היציאה למרחב החיים והיחס הרגשי המלווה את היציאה החוצה, טיב התכנון, ביצוע המשימה והתיפקוד. תהליך בדיקת צדו של הדף מסמל את העבר: הצד השמאלי של הדף מסמל את המטען האישי המלווה את היציאה החוצה. ובצד הימיני – השלמת המשימה.

פתיחת הדף – הגישה לחיים

אב  פתיחת השורה>…הווה…>סיום השורה      אם

עבר >………………………………………………….<  עתיד

אני  >………………………………………………….<  זולת

בית  >………………………………………………….<  חוץ

משפחה >………………………………………………….<  חברה

זיכרונות >………………………………………………….<  ציפיות