ביקור בית עם הסופרת הילה בלום: הביקור

הביקור מאת הילה בלום

הילה בלום התגוררה בנעוריה שנתיים בהוואי, ובשנות העשרים שלה התגוררה תקופות קצרות בפריז ובניו-יורק. בצה"ל שירתה ככתבת בעיתון "במחנה". בעלת תואר ראשון בספרות עברית. עבדה כמה שנים כעיתונאית ברשת "ידיעות תקשורת", בעיקר ב"עיתון ירושלים", שם פרסמה כתבות וטורים אישיים. כתבה בעבר ביקורות ספרות וכתבות למדור הספרות של "ידיעות אחרונות".

לפני כעשר שנים החלה לעבוד כעורכת ספרות מקור בהוצאת כנרת-זמורה ביתן, שם ערכה ספרים מאת אשכול נבו ("ארבעה בתים וגעגוע", "משאלה אחת ימינה", "נוילנד"), אתגר קרת ("פתאום דפיקה בדלת"), אמיר גוטפרוינד ("אחוזות החוף", "העולם קצת אחר כך", "בשבילה גיבורים עפים"), אהרן מגד ("נקמת יותם"), גון בן ארי ("תושבי חדר הילדים", "ילדי הסקויה"), אסף גברון ("מובינג") ועוד רבים וטובים.

בספרה הראשון הביקור משחזרת למעננו הילה בלום ביד אמן ובכישרון גדול רגעי התלבטות שהזדרזנו להעלים, רגשות שמיהרנו להדחיק ותובנות מאוחרות מדי, ומשיבה לנו את עצמנו, עירומים ומוארים באור חזק, שאיננו מסנוור אלא מזכך.  

שם:  הילה בלום

גיל: 42

סטטוס: בזוגיות ארוכת שנים עם גלעד. אמא לילדה, מגדלת שניים, ולשני הילדים המלבבים האלה יש גם אח מקסים גדול…

מגורים: בפרוורים.

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר הביקור, הוצאת זמורה ביתן, 2011

מאין את שואבת את השראתך בכתיבתך? זמן פנוי נותן לי השראה. זמן פנוי הוא השראה רצינית מאוד. למען האמת, רוב הזמן אני צריכה השראה כדי לרצות לעשות משהו חוץ מלהתעסק עם מילים, לא משנה מאיזה כיוון – בעריכה, בקריאה או בכתיבה.

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? קשה לי לומר בדיוק, אבל למעלה משמונה שנים.

איזה ספרים קראת לאחרונה? הנה כמה מהספרים הנפלאים שקראתי בשנתיים האחרונות: "מתילדה סביץ'" של ויקטור לודאטו, "טוני וסוזן" של אוסטין רייט, "יותר מדי אושר" של אליס מונרו, "הבת האפלה" של אלנה פרנטה, "על תנאי" של אקירה יושימורה, "הצד השני של הגשר" של מרי לוסון.

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך?  אחרי שלושים ושש שנות קריאה קשה לשים אחד או אחת בראש הפירמידה. ספרים הם מין וקטורים בחיים – או שבעצם אנחנו נעים על פניהם, התוצאה היא אותה תוצאה. במילים אחרות, לאורך השנים נתקלתי בכמה וכמה סופרים הכי-נפלאים, הכי-עילאיים. הסופרות הקנדיות המהפנטות מרגרט אטווד ואליס מונרו; קפקא האחד והיחיד; ג'ון אפדייק המבריק; אנה אנקוויסט האדירה. ישנם גם סופרים שקראתי רק יצירה אחת או שתיים מפרי עטם ואלה נחרתו עמוק: "מגנוס" של סילבי ז'רמן, "לפתוח את התיבה של סקינר" של לורן סלייטר, "הנשיקה" של קתרין הריסון, "איש קטן ירוק" של סיימון ארמיטז', "פרי התאווה" של קארל חלסטרה ון לון… להמשיך?

אילו ספרים קראת בילדותך?  כל דבר כרוך, מידפדף, עם אותיות, שהזדמן לידי. זכורים לטוב: הכרכים המונומנטליים של "מה אספר לילד". ספריו של אריך קסטנר הגאון. "האסופית" המופתית על שלל גלגוליה. הז'ול ורנים. השביעיות, החמישיות. לא יודעת כמה אנשים עוד זוכרים את האנציקלופדיות המדעיות של פעם, אבל הן היו אבן דרך בחיי הקריאה שלי, ובהקשר הזה אני בכלל לא מדברת על התוכן – העניין בלקרוא בהן על השמש ועל הגלקסיות לא היה כדי להבין מה מסתובב סביב מה או להתעמק בנוסחאות, אלא בגלל שהיו בהן משפטים וצירופי מלים כמו "סופות על פני השמש" או "מים מגנטיים" – ואלה היו שיאים דרמטיים כבירים בעיני. המשפטים האלה, ה"סופות על פני השמש" ושכמותם, שדיברו על דברים שקיימים באמת והם רחוקים מכולנו באותה מידה והנה מתברר שבכל זאת מותר לדבר עליהם – זאת הייתה התרגשות אדירה. 

הילה בלום (צילום אמרי זרטל)

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד?  שלושה? אין מצב. אתמקח על זה בלהט.

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? זה הראשון.

ספרי קצת על הספר שכתבת: הביקור מספר על זוג ירושלמי, נתי ונילי, ששבעה שבועות מיום שהכירו, בסיומה של סעודה מופלאה במסעדת יוקרה בפריז, אירוע מוזר משבש את סוף החופשה שלהם בעיר. תשע שנים אחר כך, כשהם כבר נשואים ומגדלים יחד את הבת של נתי מנישואיו הראשונים ואת בתם המשותפת, שיחת טלפון ממיליונר צרפתי שפגשו באותה חופשה רחוקה מפֵרה את האיזון הדק של החיים שלהם: הצרפתי מגיע לביקור בארץ והוא רוצה לראות אותם שוב.

מתוך הסדק הזה בחייה של אותה משפחה ירושלמית נפתח בעצם הביקור: דרמה שהיא גם דיוקן טעון, מצחיק ומכאיב של "המשפחה החדשה", משפחה שמורכבת מאיברים שהיו שייכים בעבר למשפחות אחרות ועכשיו "הולחמו" לסיפור חדש.

גיבורי הביקור נחשפים בספר בדרכים רבות; שיחות בחדרים סגורים, מפגשים ליליים ברחבי הבית, פרידות ממושכות ואיחודים מחודשים מאירים מבפנים את מרכז הכובד של האינטימיות המשפחתית. אבל חייהם של בני "המשפחה החדשה" נטווים כאן גם באמצעות אירועים מסוג אחר, כאלה שהיו צריכים להתרחש ולא התרחשו; פעולות ותגובות שהגיבורים לא נקטו; הימנעוּיוֹת המעלות שאלות קיומיות ומוסריות מטרידות ביחס לטיב הקשרים בין השותפים למעשה המרכבה שמתנהל לנגד עינינו.

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? כותבת? כן, תמיד. כתיבה היא המצב הכי מנחם ומיטיב שאני מכירה. להוציא עוד ספר? ימים יגידו. בעצם, אם להסתמך על הקצב שבו נכתב "הביקור", שנים יגידו.

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? לא לקצר את שלב האינקובציה. 

משפט מסכם:  לא, רק לא סיכומים. אפילו באוניברסיטה בקושי סיכמתי.  אני אומרת: יחי הפרטים!

הביקור מאת הילה בלום, הוצאת זמורה ביתן, שנת 2011, 414 עמודים