הבלגן של הדס מאת הדס גניס-פרי / מקשב וריכוז להשראה
ספר הילדים "הבלגן של הדס" מאת הדס גניס-פרי מתאר יממה בחיי הדס, ילדה בעלת הפרעת קשב וריכוז אשר על אף רצונה העז להצליח להיות "ככל הילדים" היא אינה מצליחה להתרכז בשיעורים ולמלא אחר המשימות הנדרשות בבית הספר ובבית. הספר מתאר באופן משעשע את חוויית החיים של הדס החל בבלגן שיש לה בחדר וכלה בחלומות בהקיץ המלווים אותה בשיעורים. הספר כתוב בשפה קלה ומהנה, מציג את ההתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז ואת הפתרונות השונים והיצירתיים שאפשר למצוא ביחד כדי להפוך את ה"הפרעה" ל"השראה".
הדס כתבה את הספר על בסיס חוויותיה האישיות כתלמידה בעלת לקויות למידה וקשב ובעקבות מפגשים עם תלמידים רבים, כמורה במערכת החינוך ובמסגרות הבלתי פורמליות. הדס שואפת לחשוף כל ילד והורה לצד החיובי והצבעוני של החיים עם הפרעת קשב וריכוז ולהטמיע בקורא את האמונה שאפשר למנף את הקושי להצלחות בכל התחומים.
לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של מיכל רון שמאירה בשלל צבעים את הסיפור ומוסיפה לייחודיות שלו.
הספר מיועד לילדים מגיל 3, מתאים לקריאה לילדים מגיל 5 (גן חובה) ועד ילדים בכיתה ה. המסרים מיועדים למבוגרים ולילדים כאחד.
הדס גניס-פרי (29), נשואה ללירוי ואימא לנינה (2.4), תושבת רמת גן, יזמית בתחום החינוך. מורה ומחנכת, בעלת רשת "מרכז למידה הדס" ובוגרת תואר שני (M.A) בחקר חינוך אלטרנטיבי מאוניברסיטת חיפה.
על ההשראה לכתיבת הספר מספרת הדס: "היא הגיעה מחוויות ילדותי כתלמידה ובעקבות מפגשים יומיומיים עם תלמידים בגילאים שונים כמורה. המפגש עם תלמידים חושף בפניי יום יום את הקשיים של התלמידים בימינו ואת הפערים בין עולמם הפנימי לחומרים הנלמדים בבית הספר. ההשראה נוצרה גם מתהליך הלימודים שלי. נחשפתי למאמרים רבים ולמחקר מעמיק בנושא "אלטרנטיבות חינוכיות", דבר שגרם לי לגבש דעה אודות מערכת החינוך והבנה מעמיקה יותר על הקושי של תלמידים בימינו. ביססתי את הכתיבה על חוויות מילדותי".
מרכז למידה הדס
"בשנת 2013, החלטתי לעזוב את מערכת החינוך כדי לנסות לפתח את תחום החינוך המשלים – "הבלתי פורמלי" בישראל. הקמתי "קהילת לומדים" ופעלתי מול עיריות שונות לקדם את הנושא בעירן. המטרה הייתה ליצור מרכזים קהילתיים במימונן ולאפשר הגעה חופשית לכלל התלמידים. כשנתקלתי בקשיים ובירוקרטיה החלטתי ליזום את הקמת מרכז למידה הדס. מרכז הלמידה ממוקם במרכז רמת גן בשכונת מגורים קטנה ונמצא מאחורי בית ספר. מיקומו הגאוגרפי נבחר בקפידה ותואם לפילוסופיה של המרכז. האידיאולוגיה שעומדת מאחורי פתיחת המרכז והעשייה החינוכית שלי בכלל היא ההבנה שמערכת החינוך נמצאת במשבר עמוק שלא ניתן לגשר עליו באמצעות החינוך הפורמלי. הבנתי שחינוך בלתי פורמלי עשוי לתרום לצמצום פערי הלימוד, להעשיר את התלמידים ולהגביר את תחושת המסוגלות אצלם".
"המרכז פתוח החל משעות הצהריים. התלמידים מגיעים אליו מיד אחרי בית הספר לפעילויות שונות כמו "בית לשיעורי בית", קבוצות למידה במקצועות השונים, שיעורים פרטיים, סדנאות, מוסיקה טיפולית, קייטנות וחוגים, הרצאות וסדנאות קהילתיות ואחרות. הפעילות במרכז היא רב-גילית ומושתתת על מודלים שונים כמו: עבודת עמיתים, קהילת לומדים, העצמה, פסיכולוגיה חיובית, הקניית כלים למציאת משמעות ואחרים. העשייה במרכז כוללת ליווי והנחיית הורים, בניית תכניות מול בתי ספר, העברת סדנאות חוץ בתוך בתי ספר, הנחיית מורים ואחרות. לפני כשנה פתחתי מרכז למידה נוסף בשותפות עם גיסי שמתמחה במתמטיקה בלבד".
"התכנית שלי לשנה הקרובה היא להרחיב את הפעילות לידי רשת מרכזים ארצית ולעודד שיתופי פעולה חברתיים למען הקמת קבוצות למידה קהילתיות ויצירת מרכזי למידה קהילתיים".
בין הפתרונות שהדס מציעה כדי להפוך את ההפרעה להשראה: "טיפוח תחביב אצל הילד שבאמצעותו יוכל להביע את היצירתיות שלו; חיפוש יומי אחר 5 נקודות חוזק באמצעות 'מחברת הקסמים'; לימוד אסטרטגיות למידה ו'ללמוד איך ללמוד'; לנתב את היצירתיות של הילד למציאת פתרונות משותפים שיעזרו לו להתמודד. העמוד האחרון בספר תומך בנקודה הזאת ומאפשר לילד לערוך מעין 'רפלקציה' וחיפוש אחר פתרונות שיהיו מדויקים לו כפי שהדס מצאה את החשיבה החיובית כאמצעי להשראה".
הדס גניס-פרי מציעה להורה ליצור עם הילד "מחברת קסמים" כדי לנתב את הקריאה לעבודה רגשית משותפת שעשויה להעלות את הדימוי העצמי של הילד ולגרום לו לעבור שינוי. "הייתי מציעה לעבור תהליך משותף של מציאת 5 נקודות חוזק מידי יום במשך מספר שבועות לפחות. לאחר מכן ניתן להוריד לכתיבה אחת לשבוע. הספר מעודד כתיבה ותהליך רפלקטיבי של התבוננות ופיתוח מודעות לחוויות החיים השונות והעבודה הנלווית מציעה לילד לעבור תהליך פנימי שעשוי להשליך על תהליך הלמידה ולהביא לשיח, לזמן איכות עם ההורים ולהעצמה רבה".
הדס מוסיפה "הייתי רוצה שילדים ייקחו מהספר תחושת שייכות והבנה שהם לא לבד, חשיבה יצירתית, מציאת נקודות חוזק בעצמם, טיפוח אהבה ללמידה ותחושת מסוגלות".
הדס גניס-פרי נותנת כמה טיפים להורים לילדים הסובלים מקשב ריכוז וקשיי למידה:
טיפוח תחושת שייכות על ידי יצירת פינת למידה אישית בבית – לעיתים תלמידים בעלי קשיי התארגנות וקשב זקוקים להתמקדות. נסו ליצור "פינת למידה" ייחודית בביתכם אשר הילד ייקח חלק בעיצובה ובבחירתה: בחירת השולחן, צבע הפינה, מיקומה בבית ואף סיוע בבנייה או ההרכבה שלה. הדבר עשוי לעורר אצל הילד תחושת שייכות והתמקדות ולעיתים מספיקה ההרגשה שיש לו את המקום "שלו ללמידה" כדי לגייסו לתהליך לימודים.
פיתוח אחריות ותחושת מסוגלות – ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז סובלים לרוב מתלות ומתחושת מסוגלות נמוכה אשר נגרמת לעיתים קרובות כתוצאה מלקיחת המושכות של הוריהם. עליכם לתרגל העברת מסרים של אמון ואמונה בילד וביכולותיו על ידי מציאת תפקידים שונים לילד. החליטו יחד עם ילדיכם על משימות או תחומי אחריות שלו בבית כגון: קיפול כביסה, הורדת הכלב ואחרות. פעולות אלה עשויות להעביר לילד מסר שסומכים עליו ומאמינים בו.
טיפוח אהבה ללמידה על ידי בחירת משפט חיובי מוביל- ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז לעיתים קרובות ישמיעו מילים שליליות אודות למידה "אני שונא אנגלית", "אני גרוע בחשבון". נסו לנסח עם ילדיכם אמונות חדשות וחיוביות אודות למידה באמצעות משפטים מחזקים – למשל: " אני משתפר באנגלית", "אני טוב בחשבון" .
סיימו את משימות בית הספר באותו יום, רצוי עד השעה 17:00– תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז סובלים לרוב מדחיינות וצוברים פערים ומשימות רבות שעליהם להשלים. הדבר מחמיר את חווית איבוד השליטה והתרחקות מקצב הכיתה. סיום משימות בית הספר באותו יום ומיד עם החזרה הביתה (הדבר לעיתים קשה אך ניתן לתרגל אותו) יגרמו לתחושת אוורור והקלה. נסו לארגן את התיק ליום המחרת מיד עם סיום המשימות.
טיפוח פנאי ותחום "מפצה"– בשביל תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז היעדר או צמצום ההתעסקות עם התחום "אותו אוהבים" במסגרת בית הספר מייצרת תסכול וקושי. טפחו תחום התעסקות אותו הילד אוהב כמו בישול, אפייה, פיסול, ציור, כתיבה, תאטרון ואחרים באמצעות חוגי העשרה או התעסקות בבית. יש כיום שיעורים רבים בתחומים רבים גם ברשת אשר יוכלו לספק לילדכם התעסקות בתחום שרוצים לפתח.
יצירת הזדמנות להעצמה בכיתה – בקשו ממחנכת הכיתה לאפשר לילדכם להציג מצגת קצרה על תחום שהוא אוהב או שבו מתעסק בשעות הפנאי. הדבר עשוי לקרב את הילד לנעשה בכיתה ולהעצים אותו.
טיפוח חיי חברה – ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז עשויים לחוש שונים או חסרי שייכות. עודדו מפגשים עם חברים. במקרים בהם הילד סובל מדחייה חברתית, תיזמו מפגשים חברתיים בביתכם או בגינה הציבורית. הדבר יעצים את הילד ויתרום להשתלבותו בחברת הילדים.
טיפוח מוטיבציה ודימוי עצמי – ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז נוטים לאבד את האמון בעצמם ולחשוב שהם "לא מספיק טובים". צרו משימה יומית שתיכתב ב"מחברת קסמים" – לכתוב כל יום חמישה מאפיינים חיוביים על עצמו. רצוי לקשט ולמתג את המחברת כמחברת ייחודית שלא דומה למחברות אחרות כדי שהיא תהיה שדה חיובי ומקור לבניית דימוי עצמי ופיתוח מוטיבציה.
למדו אותם ללמוד – תלמידים בעלי קשיי למידה זקוקים ללמוד כיצד ללמוד. נסו להדריך אותם לקרוא הוראות, לחלק את טקסט הקריאה לפסקאות ולשאול את עצמם ואתכם שאלות בזמן הקריאה כדי להבין את הנקרא – על מי כתבו? מה הוא עשה? לאן הלך?.
ספורט ספורט ספורט – ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז זקוקים לפעילות ספורטיבית כדי לפרוק את האנרגיה שצברו. קיימים ענפי ספורט אשר פותחו לתמיכה בקשיי קשב וריכוז כמו שחיה, רכיבה על סוסים, ספורט אתגרי ואחרים. השתדלו לחשוף את ילדכם מידי יום לפעילות ספורטיבית מגוונת אשר תתרום לו .
הימנעו מבלגן מיותר – במקום אינספור מחברות קטנות, צבעוניות בעלות נטייה להיעלם, להיקרע או להישכח, צרו קלסר אחד עם חוצצים המאגד את כל מקצועות הלימוד. הדבר יאפשר לילדכם להגיע בכל ימות השבוע עם החומרים הנדרשים, דבר שעשוי להקל עליו בקשיי התארגנות.
זמן איכות עם אחד ההורים, לבד, שעה בשבוע – ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז עשויים לרוב לחוש שיחסיהם עם הוריהם נעים בעיקר סביב למידה. פנו זמן שבועי קבוע שאינו קשור בלימודים ויהיה זמן איכות , הקשבה ובילוי משותף, רק אתם.
קריאת ספרים – דור ה"גלקסי" חשוף פחות ופחות לספרים. קבעו "זמן קריאה" יומי, לפחות 20 דקות ורצוי לפני השינה. קריאת ספרים תורמת מאד לתהליכים קוגניטיביים, משפרת את הקריאה, את הבנת הנקרא ועשויה לתרום ללמידה. (אל תשכחו גם כאן לשאול שאלות בין עמוד לעמוד).
מהפרעה להשראה – למרות שקשיי קשב וריכוז מוגדרים בימינו כ"הפרעה", זכרו כי ילדים אלה הם יצירתיים, צבעוניים, שמחים ובעלי עולם פנימי עשיר ומגוון. אהבו אותם, תמכו בהם, וזכרו – הם השראה!!!
הבלגן של הדס מאת: הדס גניס-פרי. איורים: מיכל רון. הוצאת "ספרי צמרת", 24 עמודים. שנת 2017
Category: דף הבית ילדים ונוער, ספרות ילדים