ביקור בית עם הסופרת לאה איני: "סוסית"

סוסית מאת לאה איני

הכתיבה בעיניה של לאה איני היא מיצוי החירות והמשחק בהתגלמותם. כשהיא כותבת היא אדם טוב יותר. כל ספר שלה שונה מקודמו, הן בלשון והן במבנה. הסיבה? היא משתעממת לשוב לעולם שכבר הייתה בו, ועל כן בוראת לעצמה בכל פעם עולם חדש. ב"סוסית", ספרה החדש, היא מכניסה אותנו לתוך "רומן קרנבלי מזהיר, אגדה רומנטית פוסט-מודרנית, משעשעת ועוקצנית. מפגן אמנותי וירטואוזי, האוצֵר תחת שלל מסכות מרהיבות ומתעתעות מסרים חדים וחריפים: חברתיים-מעמדיים, מגדריים ואידיאולוגיים-פוליטיים", כדברי עורך הספר יגאל שוורץ.  

"אני סוסית. יש לומר את זה כבר בהתחלה. אמנם, זהו פרט לא מאוד חשוב בחיי; לא אחרי שכבר למדתי לקבל את עצמי כפי שאני. בת שלושים ושבע, גבוהה ומוצקה, בעלת פנים חציליות, שיניים קדמיות בולטות, נחיריים פחוסים במקצת, ועיני ערמון גדולות וגליות-ריסים. חוץ מזה, אני רווקה, ואף שיש לי תואר ומומחיות בפסיכולוגיה חינוכית, כולל השלמות בפסיכולוגיה קלינית של הילד, בשבע השנים האחרונות ובמסווה של עיצוב מטבחים חיפשתי את הגבר של חיי באל-פאסו טקסס, מכל המקומות שבעולם" (מתוך סוסית). 

בשנת 1993 זכתה לאה איני בפרס קרן תל-אביב לספרות, וזכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה לספרות: בשנת 1994 ובשנת 2004. בשנת 2006 זכתה בפרס ברנשטיין למחזאות על המחזה "מי אלמה". ספר שיריה הראשון "דיוקן" זכה בפרס ורטהיים ובפרס אדלר לשירת ביכורים.

שם: לאה איני

גיל: 49

סטטוס: נשואה + בת

מגורים: שפלה.

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר: סוסית, בהוצאת כנרת, זמורה ביתן  (2012).

מאין את שואבת את השראתך בכתיבתך? מאין לא?!

לאה איני צילום אתי פריד

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? את סוסית כתבתי פעמיים. התחלתי אותו ב-2003 עד מחציתו והפסקתי. בשנת 2010 התחלתי וסיימתי את כתיבת גרסתו השנייה, שארכה קצת יותר מחצי שנה.

איזה ספרים קראת לאחרונה? לאחרונה אני קוראת מחדש את אהרון אפלפלד, ועוד מוסיפה לי מספריו שלא קראתי. עונג גדול. 

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? מן הסתם אין אחד כזה. אבל מבין הייחודיים באמת: רוברט ואלזר, קלאריס ליספקטור, קייט שופן, קפקא וחוליו קורטאסר. השפעה? אינני בטוחה. אבל עושר ואושר – כן.

אילו ספרים קראת בילדותך? "אורה הכפולה", "נשים קטנות" ועוד.

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד?  100 דרכים  להינצל  מאי בודד,  בשלושה עותקים.

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? "סוסית" הוא ספר הפרוזה התשיעי שלי למבוגרים, וה-17 בסך הכול.

מספריה הקודמים של לאה איני

דיוקן,  שירים, הקיבוץ המאוחד 1988

קיסרית הפריון המדומה, שירים, הקיבוץ המאוחד 1990

גיבורי קיץ, הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד 1991

גאות החול, הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד 1992

תקרא לי מלמטה (נוער), הקיבוץ המאוחד 1994

מר ארנב מחפש עבודה (ילדים), עם עובד 1994

מישהי צריכה להיות כאן, הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד 1995

היי, יולי! (נוער) הקיבוץ המאוחד 1995

חצי ועננס  (ילדים), הקיבוץ המאוחד 1996

הרדופים, סיפורים מורעלים על אהבה, זמורה ביתן 1997

אשתורת, זמורה ביתן 1999

שיר אני, שיר אמא : שירים ליעלה (ילדים), הקיבוץ המאוחד 2000

סדומאל, הקיבוץ המאוחד 2001

קוקו פטרוזיליה (ילדים), כנרת זמורה ביתן 2002 

ענק, מלכה ואמן המשחקים, הקיבוץ המאוחד 2004 

ורד הלבנון, כנרת, זמורה-ביתן 2009

על ספרה ורד הלבנון קיבלה לאה איני את פרס ביאליק לספרות יפה לשנת 2010 והוא היה אחד מחמשת המועמדים הסופיים באותה שנה לפרס ספיר.

* * * * *

ספרי קצת על הספר שכתבת: הרומן סוסית הוא אגדה רומנטית ומשעשעת, המספרת על אלכסנדרה סאשה זית המכונה "סוסית", על שום דמיונה הקל לסוס. אחרי שבע שנים באל-פאסו טקסס, שבהן עבדה כנגרית וצברה אינספור הרפתקאות ומשפחה חלופית, שבה סאשה לנחלה בשפלה, שאותה הורישה לה סבתה. בנחלה מצפים לה תככים מבדרים, לצד שפע הפתעות וסודות משפחתיים וסוסיים, ששיאם חבוי באורווה מסתורית. בספר משולבים סיפורים באווירה טקסנית עם מגוון של טיפוסים צבעוניים לצד סיפורי הנחלה, שלאט לאט מפגישים אותה מחדש עם עצמה ועם חייה לקראת רומן קסום וגורלי. הספר הוא רומן היפי על חופש, אחווה, צדק, שוויון ואהבה, שנמשליו, כדברי העורך פרופ' יגאל שוורץ, "חדים וחריפים: חברתיים-מעמדיים, מגדריים ואידיאולוגיים-פוליטיים". בשבילי הוא היה צורך לפוש קצת מהמטענים האוטוביוגראפיים של ספרי הקודם, ולחפש את נקודות האור והשמחה בעזרת דמויות קלילות וערכיות כאחד.        

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? כרגע אני דוהרת רק על סוסית.

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? כתוב לעצמך בלבד (אל תנסה לשאת חן!), ואם אתה מרתק את עצמך, אל תוותר גם אם תשמע 'לא' כשתראה את כתיבתך לאחרים… 

משפט מסכם: "כל סוס יודע שלא משנה כמה יצליפו על עכוזו, הוא לשוקת שלו יגיע בלי קיצורי דרך ובלי משחקים!"  (מתוך סוסית)

הכתיבה בעיני היא מיצוי החירות והמשחק בהתגלמותם, והיא גם. כשאני כותבת אני אדם טוב יותר. כל ספר שלי שונה מקודמו, הן בלשון והן במבנה. הסיבה? אני משתעממת לשוב לעולם שכבר הייתי בו, ועל כן בוראת לי בכל פעם עולם חדש. סיבה נוספת היא שלכל סיפור/רומן יש הגנום שלו, והגנום הזה ממילא מכתיב את אחרותו, מוסיפה לאה איני.    

סוסית, מאת לאה איני, הוצאת כנרת, זמורה ביתן, שנת 2012, 232 עמודים.

לאה איני צילום אתי פריד