ביקור בית עם הסופרת מיכל פיטובסקי: אספלט

אספלט מאת מיכל פיטובסקי

בספרה הראשון משרטטת מיכל פיטובסקי באומץ ובכישרון לא מצוי דמויות של נשים צעירות הלכודות בעולם אכזרי ואדיש ומנסחת אמירה מפוכחת על התפרקות המערכות המעצבות אותנו כבני אדם. במובנים רבים, זהו גם סיפורה האישי של הכותבת.  

"אספלט" עוסק באלימות מטורפת ממש בבית ספר יסודי בירושלים. בית ספר אינטגרטיבי, בלב שכונת קטמון. האלימות בכיתה הופנתה בעיקר נגד הבנות. אלימות קשה, כבדה, על בסיס יומיומי. פיטובסקי עצמה עברה מסכת אלימות בלתי נתפשת בגיל 12: היא נחנקה על ידי ילדים אחרים, ראשה נדפק בקיר, היא נזרקה מאוטובוס נוסע, שערה נגזז.

האירועים קורים בשנים טעונות. אלו הן שנות התשעים. ראש הממשלה יצחק רבין יירצח בתוך פרק זמן קצר, בירושלים מתפוצצים אוטובוסים, יש אווירה של אלימות עצומה באוויר. והאלימות הזו היא פוליטית וחברתית.

במרכזו של אספלט – שתי בנות מ"משפחות טובות" הגדלות בירושלים של שנות התשעים. מורן בת ה-15, נערה מרדנית ויוצאת דופן, הפוגשת נער מבוגר שתפישת המציאות המשונה שלו ורמזים למיניותו הסדיסטית מעוררים את סקרנותה. האהבה המיוחדת הנרקמת ביניהם סוחפת אותה למחוזות המעוררים בה ריגוש ופחד, ובינה לבין עצמה היא תוהה מתי יגיע הרגע שבו תגיד די. עפרי בת ה-11 סופגת מכות מהבנים בכיתתה כעניין שבשגרה. איש מן הסובבים אותה לא נחלץ להגנתה, וכולם אומרים לה שזו דרכו של עולם, ושתיכף היא אפילו תתאהב באחד הבנים האלה. עפרי לא מאמינה שתתאהב אי פעם, אולם החיים מתכננים לה תוכניות אחרות. סיפוריהן של השתיים  הולכים ונכרכים זה בזה עד לסופם המפתיע והמטלטל.

מיכל פיטובסקי, בעלת תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, החלה לכתוב מגיל 7. עבדה תקופה כדי.ג'יי, תחום שהולך ונזנח לטובת העיסוק המרכזי שלה, הכתיבה.

שם: מיכל פיטובסקי

גיל: 27

סטטוס: רווקה

מגורים: תל אביב

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר אספלט, הוצאת כתר, 2012

מיכל פיטובסקי (צילום טלי שמואלי)

מאין את שואבת את ההשראה לכתיבתך? "אני שומעת הרבה מוסיקה, בעיקר אינדי- רוק ומוסיקה אלקטרונית, ועולות לי תמונות ודמויות בראש. זה קורה לי בעיקר בנסיעות בין עירוניות, כשיש הרבה זמן להרהר, ואני שקועה בתוך הנגן שלי".

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? "ארבע שנים".

אילו ספרים קראת לאחרונה? "ספר השירה של ז'ואן מרגריט 'זה לא היה רחוק, זה לא היה קשה'. כל כך יפה, רגיש ועדין. 'עין החתול' של מרגרט אטווד, ספר מדהים על זיכרונות ילדות מתעתעים, ועל האכזריות הדקה, השקופה כמעט, של בנות אחת כלפי השנייה.  הסיפורים הקצרים של אוסקר ויילד, בהוצאת אור עם. ויילד הוא סופר אהוב וסיפוריו הקצרים הם אמת צרופה במבנה עלילתי חד, שמכה בך כמו ברק".

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? "הסופר שהכי הרשים אותי הוא ניקולאי גוגול. הוא לוקח פרטים קטנים מהמציאות ומגדיל אותם, כמו מתחת לזכוכית מגדלת. פרטים אחרים הוא מותיר קטנים, כך יוצאת מן תמונת עולם מעוותת, שכל הזמן נשאבת לפרטים קטנים ותפלים ולא מצליחה להשתרר מהם.

אני מאוד מושפעת מהאופן שבו הוא מתאר דברים, עם המון הומור ואירוניה, אבל גם עם המון אהבה: "ידוע, שיש בעולם פרצופים רבים שהטבע לא טרח הרבה בעיצובם, לא השתמש בכלי עבודה קטנים כמו שופינים, מקדחים עדינים ועוד, אלא פשוט חטב אותם בתנופה; מכה בגרזן- יצא אף, מכה שנייה- יצאו שפתיים, קדח במקדח גדולה עיניים ושלח אותם אל העולם ללא ליטוש, עם האמירה: "הוא חי!" צורה כזאת, חזקה ומוזרה בחיטובה, הייתה לסובקייביץ'." (נפשות מתות, עמ' 75, בתרגום צבי ארד)".

אילו ספרים קראת בילדותך? "קראתי  את הספרים של ג'ודי בלום, אריך קסטנר, בברלי קלירי, ספרי הילדים של גדי טאוב, ספרים ריאליסטיים המתארים את חיי הילדים בגילי ועולמם הרגשי. וגם, אהבתי מאוד את סיפורי המיתולוגיה היוונית, שיצאו בכל מיני גרסאות לילדים. אהוב עלי במיוחד היה הסיפור של אמור ופסיכה".

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד? "נפשות מתות של גוגול, אנה קרנינה של טולסטוי, מטמורפוזות של אובידיוס".

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? "אספלט הוא רומן הביכורים שלי. כתבתי ספרים בתור ילדה ונערה אבל לא עלה בדעתי להוציא אותם לאור כי ידעתי שהם בוסר".

ספרי קצת על הספר שכתבת: הרומן מספר במקביל את סיפורן של שתי בנות בירושלים בשנות התשעים, בשגרה רווית אלימות ואדישות. עפרי בת האחת עשרה סובלת דרך קבע מהתעללותם של הבנים בכיתתה: יורקים עליה, חונקים אותה, ופעם אחת אף השליכו אותה מאוטובוס נוסע. בנסיבות אלה, היא מתקשה להבין כיצד אפשר בכלל לאהוב בנים, ונלחמת ברגשותיה כשהיא פוגשת ילד שנדמה שונה. במקביל, מסופר סיפורה של מורן בת החמש עשרה, נערה מרדנית, שלא מוטרדת משונותה. היא מתחילה לבלות בכיכר ציון בחברת נערים כמותה ופוגשת את דוב, בחור תימהוני וכריזמטי שהופך להיות החבר הראשון שלה. היא כרוכה אחריו ואחרי תפיסת עולמו הבלתי שגרתית, ושוקעת איתו לקשר ארוטי- התנסותי בעל קווים מזוכיסטיים. הספר מנסה לספר את הקשר בין בנים לבנות כקשר שיש בו יסוד של אלימות, יסוד שצריך להתגבר עליו כדי לאהוב, אולם באיזה מחיר?".

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? "התחלתי לכתוב כמה ספרים במקביל לקראת סיום העבודה על 'אספלט', ובקרוב אאלץ להחליט מי מהם יהיה זה שייכתב. אנסה ללכת על פי האינטואיציה".

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? "אל תיבהל כשתגלה ששני שליש ממה שכתבת מיותר. כתיבה היא שלושה צעדים קדימה ושניים אחורה, וחייבים למחוק ולשכתב כל הזמן".

משפט מסכם: "הייתי רוצה להספיק במהלך חיי לכתוב את כל מה שאני רוצה לכתוב, אבל זה בלתי אפשרי. עם זאת, לא אחדל מלנסות".

אספלט מאת מיכל פיטובסקי, הוצאת כתר, שנת 2012, 309 עמודים