ספרים סופרים ומה שביניהם – תכנית ראיונות ברדיו קסם 106אפאם – יום רביעי 05 בינואר 2022

ספרים סופרים ומה שביניהם – תכנית ראיונות ברדיו קסם 106 FM – יום רביעי ה- 05 בינואר 2022:

משתתפים:

בשמונים השנה האחרונות נכתבו מאות ספרים על השואה. אצלנו, הניסיון לספר את סיפור השואה באופן אחר, בלי לשחוט יותר מדי פרות קדושות ובלי לפגוע בזכר ששת המיליונים, ממשיך להניב גם יצירות ישראליות בעלות פרשנויות וזוויות התבוננות מקוריות. אחד הניסיונות המסקרנים שמעורר עניין רב, שייך לערן הולנדר (46), שספרו מנדל של חצות (הוצאת כרמל) מתאר את התקופה החשוכה בתולדות האנושות בשילוב של סיפור מתח בן זמננו. סיפורי השואה ששמע מאביו הציתו את דמיונו של הולנדר, וגרמו לו לפתוח במסע אל שורשי המשפחה. מנדל של חצות הוא ספר בו כמה כובעים: הכובע הבלשי, זיכרון השואה ואירופה כפי שהיא כיום, כשאנחנו נעים בעולמות האלה בסיפור שכתוב כולו בגוף ראשון. גיבור הספר, דמות לא יציבה בחייה, תסריטאי לשעבר ומורה לשעבר, יוצא למסע חיפוש אחרי אחותו הקטנה אביגיל שיצאה עם בית ספרה במשלחת לפולין ולא חזרה. שמו של הגיבור הוא הולנדר, כמו המחבר, והוא נושא את הסיפור המשפחתי של המחבר אל תוך מסע בילוש תזזיתי באירופה של 2010. ההווה של גיבורנו הוא לא רק הווה של אדם שמחפש משמעות או קשר לעברו, אלא הוא חי את ההווה, מחפש אסקפיזם לחייו הלא ממוצים כשבין אורגיות ומפגשים עם זונות מקומיות הוא גם לוקח על עצמו את תפקיד הבלש ומחפש אחר אחותו. הולנדר יצר ספר בעל ניגודים רבים – הצגת זיכרון השואה כספר בלשי מרתק שכתוב בצורה רהוטה, עכשווית ופרובוקטיבית, ואני אומר זאת לחיוב. ספר לא שגרתי, חתרני ובמידה מסוימת אמיץ מאוד.

מנדל של חצות מאת ערן הולנדר

הרבה ספרים נכתבו על העדה האתיופית שעברה תמורות ביחסה המורכב לחברה הישראלית, אבל נדמה שהספר מי בא למסיבת הבונה? (הוצאת אוריון) שכתבה שרה ארנולד שונה בשני פרמטרים עיקריים. זהו הספר הראשון שכתבה עולה מארצות הברית שהתגיירה ושמשפחה אתיופית אימצה אותה שהכניסה אותה לביתה וללבה. מי בא למסיבת הבונה? הוא ספר ילדים מקסים, חשוב ומרגש, המביא את סיפורה של אלמז, ילדה אתיופית שמגיעה לבית ספר חדש. קצת קשה לה. בכיתה א' היא אומרת מילה באמהרית בשם "בונה" (קפה בעברית). הילדים שלא מבינים את פשר המילה צוחקים עליה. אלמז מתביישת ונעלבת. אמא שלה מציעה לה לערוך "טקס בונה" לילדים כדי שיבינו מה מהות המילה. "בישראל אנשים שותים קפה בחיפזון, אך באתיופיה אנשים אוהבים לשבת יחדיו למשך שעות כדי לשתות ולדבר", אומרת אלמז לילדים. אלמז הכינה הזמנות, אבל ראתה את כולם זורקים את ההזמנה שלה. היא מבטלת את המסיבה ונעצבת. היא מחליטה לספר על המסיבה ולחלק לכל ילד שקית קטנה של גרעיני קפה וחטיפי פופקורן. הילדים התלהבו וכולם ביקשו ממנה לקיים את המסיבה. אחת הילדות הכי מקובלת בכיתה ביקשה ממנה לקלוע לה צמות כמו שלה. אלמז היא ילדה חזקה ופגיעה כמו כל הילדים, והיא נעזרת באימה ובאחותה כדי ללמוד את השיעור החשוב ביותר בחייה: לא לפחד להיות היא עצמה. דרך הסיפור האישי שלה מלמדת אלמז את הילדים חמלה, שיתופיות ופתיחות לתרבויות שונות.

מי בא למסיבת הבונה? מאת שרה ארנולד