ביקור בית עם הסופרת נועה רום: נוגה

נוגה מאת נועה רום

נועה רום אוהבת ספרים. לקרוא ולכתוב. כשהיא צוללת לתוך ספר היא מרגישה שהחיים שלה יכולים להיות טובים ומרגשים יותר. בכתיבה שלה לנוער, היא חוזרת לגיל הנעורים, לרגשות, החששות, הפחדים והאהבות. נועה גילתה נוער שאוהב לקרוא, ששואל, תוהה, מתרגש. היא נהנית לכתוב להם, לשמוע אותם, לדבר איתם, לצחוק ולדמוע.

נוגה, ספרה הרביעי, הוא הספר המסיים את הטרילוגיה האהובה. קדמו לו הספרים "עד הבת-מצווה זה יעבור" ו"כמה שאת נהדרת" שהיו לרבי-מכר וסחפו אחריהם קהל גדול ונאמן של קוראים שהתאהב בנוגה ובחבריה ועקב בצמא אחר חייהם.

נועה רום, בת שלושים ושש, בוגרת תואר ראשון בתקשורת, בהצטיינות יתרה ובעלת תעודת הוראה. עבדה בעבר כעיתונאית ועורכת חדשות תרבות וכיום היא עוסקת בחינוך ומרצה על ספריה בבתי ספר. נוגה הוא ספרה הרביעי.

שם: נועה רום

גיל: 36

מגורים: נתניה

יריית פתיחה: הוציאה לאחרונה את הספר נוגה, הוצאת רימונים (מרץ 2012).

נועה רום (צילום אילן נחום)

מאין את שואבת את ההשראה לכתיבתך? כל רגע בחיי מהווה השראה. מהרגע שאני קמה בבוקר ועולה על מונית שירות. אני בן אדם סקרן, תמיד הייתי, אוהבת להקשיב לשיחות של אנשים זרים להביט בהם, לנחש מי הם ומה הם עושים בחייהם. אני מתכתבת עם הקוראים שלי והם מספרים לי על חייהם, משתפים, מתייעצים. אחת הגיבורות הראשיות בספרים שלי היא אופיר, האחיינית שלי. כשכתבתי את דמותה, אופיר הייתה בת חצי שנה וכבר אז היא נתנה לי השראה. בחיוך שלה. היום היא בת שש ואני עדיין לומדת ממנה . 

אני אוהבת ספרים. לקרוא ולכתוב. כשאני צוללת לתוך ספר אני מרגישה שהחיים שלי יכולים להיות טובים ומרגשים יותר. בכתיבה שלי לנוער, אני חוזרת לגיל הנעורים, לרגשות, החששות, הפחדים והאהבות. גיליתי נוער שאוהב לקרוא, ששואל, תוהה, מתרגש. אני נהנית לכתוב להם, לשמוע אותם, לדבר איתם, לצחוק ולדמוע. אני אוהבת מילים.

כמה זמן ארכה כתיבת ספרך? הספר הראשון, "עד הבת מצווה זה יעבור", קרם עור וגידים בראשי מספר חודשים עד שהעזתי לכתוב. מהרגע שהוא נכתב לקח לו כשנה לצאת לאוויר העולם. שאר הספרים יוצאים אחת לשנה לערך.

איזה ספרים קראת לאחרונה? חשד לשיטיון מאת מאיה ערד, בית היולדות מאת דריה מעוז ושתיים מאת מיטל שרון.

מי הסופר שכתביו הרשימו אותך יותר מכולם, והאם הייתה לו השפעה כלשהי על כתיבתך? בכל תקופה ישנו הסופר או הסופרת שאני נופלת שדודה לספריו. אין סופר אחד שאני יכולה להצביע עליו, אבל אני מאוד אוהבת יצירה ישראלית נשית ושמחה לגלות יוצרות חדשות . ספר טוב יכול לרומם את רוחי למשך מספר ימים .

אילו ספרים קראת בילדותך? גיא אוני מאת שולמית לפיד, קראתי אותו כחלק ממשימה בכיתה, ונסחפתי לתוכו. בכיתי במשך ימים. כאבתי את מותו של יחיאל . הספר אורי מאת אסתר שרייט וורצל, התאהבתי באורי יפה הבלורית והתואר. הצבר הישראלי המחוספס. בנוסף קראתי את סדרת האסופית, אל עצמי ועוד הרבה ספרים. הייתי מנויה בספריה העירונית בנתניה, וכל ביקור היה מרגש אותי .עד היום אני אוהבת להריח את הספרים ולשקוע בתוכם.

אילו שלושה ספרים תיקחי איתך לאי בודד? הרבה ספרים מחכים לי שרק אגע בם. שלושת המובילים: חייבים לדבר על קווין מאת ליונל שרייבר, ואולי לא היו מאת שולמית לפיד והביקור מאת הילה בלום.

האם הוצאת בעבר ספרים נוספים או שזה הוא ספרך הראשון? זהו ספרי הרביעי.

מספריה של נועה רום

עד הבת מצווה זה יעבור, הוצאת רימונים 2008

כמה שאת נהדרת, הוצאת רימונים 2010

תראו אותם, הוצאת רימונים 2011

נוגה, הוצאת רימונים, מרץ 2012

ספרי קצת על הספר שכתבת: נוגה היא הדמות הראשית בשלושת ספרי. בספר "עד הבת מצווה זה יעבור", היא הייתה בת 12, בספר "כמה שאת נהדרת" בת 15 וכעת בספר השלישי, נוגה, שמסיים את הטרילוגיה, נוגה וחברותיה הטובות בנות 16.

נוגה פותחת בלוג אנונימי, יומן אישי על חייה. הרבה שאלות יש לנוגה. האם היא מיוחדת? היא טובה בכתיבה? ומה לגבי החברים שלה – מדוע לא קל להם להתמודד עם העולם שבחוץ? צריך ללמוד, לרצות את ההורים, להצליח, להיראות טוב. האם הם עומדים בדרישות החברה? ומי קבע מהם הקריטריונים. לפעמים, היא חושבת, היא רק רוצה להיות רגילה.

מאחורי שם אנונימי היא חשה בנוח לספר בישירות ובכנות על הרגשות, על הפחדים, על משברים בזוגיות, על הקושי לאהוב את עצמה כפי שהיא ולעמוד בציפיות החברה וגם על חלומות לעתיד ועל תשוקה לחיים, לכתיבה, לאהבה. היא יודעת שהחיים שלה רגילים, שהיא והחברים שלה הם כמו כולם. והם מיוחדים. בדיוק בגלל זה חשוב לה לשתף. בדיוק בגלל זה היא מצליחה לגעת באחרים באמצעות הכתיבה –  לרגש, להצחיק ולחדור להם עמוק לתוך הלב.

מתוך הפרק הראשון: "מה אני עושה פה?" שאלתי את עצמי בקול, שוכחת שאני אמורה להיות בשקט. תמיד היה לי דמיון מפותח , אבל מעולם לא חשבתי שאמצע את עצמי במשימת בילוש סניטרית, מביכה . במשך שעה אני יושבת על האסלה בשירותים של התיכון. משתדלת לא לזוז. לא לנשום . אני מסוחררת, אולי שאפתי יותר מידי אדים של חומרי ניקוי.  בינתיים אני מפסידה שיעור בהיסטוריה. לאור העובדה שבסוף י"א תהיה לי בחינת בגרות אני מזיקה לעתידי המקצועי. אין סיכוי שאגיע לתואר ראשון . אני בטוחה שברגעים אלה לומדים את החומר החשוב ביותר שייכנס לבחינה ותלמידה בשם נוגה, תיכשל.

האם את כותבת בימים אלה ספר נוסף או מתכוונת להוציא ספר נוסף בתקופה הקרובה? הראש שלי כבר חושב על הספר הבא.

מה הטיפ שלך לסופר מתחיל? לא לוותר.  גם אם הוצאה אומרת לא, להמשיך לשלוח.

משפט מסכם: הכתיבה נותנת לי את הטעם בחיים. את הפלפל והמלח, הסוכר . אני מודה לה בכל יום שהיא מצאה אותי.

נוגה מאת נועה רום, הוצאת רימונים, שנת 2012, 245 עמודים