ארון הקסמים של טליה מאת גיל טרונסקי / מעולם הקסמים אל המציאות

ארון הקסמים של טליה מאת גיל טרונסקי

ארון הקסמים של טליה מאת גיל טרונסקי, מספר את סיפורה של  טליה שיש לה ארון קסמים בחדר, שבתוכו עולם של פיות וקוסמים ורק דברים טובים. כשטליה חוזרת מעולם הקסמים אל המציאות, אימה מצליחה לשכנע אותה שגורלה בידיה והיא יכולה להפוך את עולמה לעולם קסום. המסר המרכזי בספר הוא שעולם של פיות וקסמים הוא עולם נפלא, אבל אנחנו חיים בעולם אחר. עולם שהוא ממש לא קסום ובידינו האפשרות להפוך אותו לעולם הרבה יותר טוב. הספר מתחיל בעולם הדמיון ומתחבר בסופו עם החיים האמיתיים. בסוף הסיפור ישנו מוסר השכל שהוא למעשה שיא הסיפור.

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים של נוגה גולדשטיין, בת ה- 15, אשר הפיחה חיים בסיפור והוסיפה לייחודיות שלו. זהו גם הספר הראשון שהיא מאיירת. נגה, תושבת לפיד, למדה עם בנו הבכור של המחבר. הספר מיועד לגילאי  6-3.

"טולי, אומרת אימא בקול בטוח, החלומות הם יפים, ופיות עפות ברוח. אך את המציאות אנחנו עושים, ובידינו האפשרות חלומות להגשים". (מתוך הספר)

איורים: נוגה גולדשטיין

"הדגים דיברו זה עם זה בקול רם, והלוויתן מחא כפיים לעברם. פתאום, באוויר, לא תאמינו מה עף. לא פחות, לא יותר – היה זה קרנף" (מתוך הספר)

מתוך ארון הקסמים של טליה

גיל טרונסקי, 49, נשוי ואב לירין ולטליה, תושב לפיד שליד מודיעין, עוסק בתחום המכירות. הוא מספר כי "הספר נכתב בהשראת החיים. "התייתמתי מהורי כשהייתי בן 17. החיים לימדו אותי שמאד נעים לחיות בעולם הדמיון אבל בעולם המציאות גורלנו אך ורק בידינו. את הספר התחלתי לכתוב לפני כ-10 שנים כשטליה שלי הייתה בת שנתיים (היום היא בת 12). כתבתי חצי סיפור והפסקתי לכתוב. הסיפור היה כתוב על דפי טיוטה, נעוץ על לוח המודעות במטבח במשך כ 10 שנים. לפני כחצי שנה הרגשתי שזה בא. הרגשתי צורך עז לסיים את הכתיבה. הורדתי את הדפים מלוח המודעות. ישבתי חצי שעה והחצי השני זרם מהראש ליד ומהיד לדף, כאילו רק חיכה להתפרץ מתוכי. הספר נכתב כמובן לטליה ומוקדש לירין וטליה ילדיי שלימדו אותי איך להיות אבא".

גיל טרונסקי אומר, כי "חריזות בכתיבה ובדיבור הן עניין שגרתי בביתנו. לעתים כשנחה עלינו המוזה אנחנו מנהלים בבית שיחות ארוכות בחרוזים והכול כמובן מאולתר. באירועים משפחתיים ובאירועים אחרים כשצריך לכתוב ברכה בחרוזים, מהבית שלנו תמיד ייצאו הטקסטים הכי מתנגנים והיה זה רק טבעי שיום אחד אחרוז ספר שלם להנאתי. כשהייתי בגיל של הילדים שלי קיבלתי את המסרים החינוכיים מאבא שלי דרך הידיים שלו (ולא בליטופים). כשהוא נפטר הייתי בן 17, לא ידעתי אם אני שמח או עצוב. דבר אחד כן ידעתי, הילדים שלי יקבלו ממני חינוך אחר".

גיל טרונסקי מוסיף:  "מערכת היחסים שלי היום עם ילדיי היא מערכת יחסים של חברים. הם יודעים מצוין איפה עובר הגבול כי הרי גם בין חברים יש גבולות. ובכל זאת לדעתי, הסמכות שלי כהורה לא נפגעה. הם מספיק חכמים ליהנות מהחבר המבוגר שגר איתם בבית ויודעים מספיק טוב היכן עובר הגבול שבו אני זה שמקבל החלטות בצורה לא דמוקרטית. אחד העקרונות שבעזרתם אני מחנך את ילדיי הוא העיקרון שכל אחד גורלו בידיו. כשאני התייתמתי מאב ומאם הסתובבתי עם חבורות נערים שונות. הייתי עם נערים שבילו את זמנם בספריה העירונית והייתי עם חבורות אחרות שהעבירו את זמנם בגן הציבורי בעישון חשיש. לקחתי את האחריות על גורלי ובחרתי את הבחירה הנכונה. גם בגיל צבא, יכולתי להשתחרר בגלל היותי יתום וגם בשל בעיות רפואיות, אבל בחרתי להתנדב לצבא. זו הייתה החלטה שאם לא הייתי בוחר בה הייתי מתחרט כל החיים".

גיל טרונסקי מספר כי הוא בשלבי כתיבה של ספר נוסף שיעסוק בחשיבותם של חברים בחיים והדרך לרכוש אותם.

ארון הקסמים של טליה מאת גיל טרונסקי. איורים: נוגה גולדשטיין, הוצאת הספרים "אוריון", שנת 2015, עמודים לא ממוספרים. מנוקד