70 שנה לרצח יאיר שטרן –גילויים מפתיעים בפרשת הרצח ומחתרת לח"י מאת זאב גולן

Stern: The Man and His Gang מאת זאב גולן

שקרים בדיווחי הנציב העליון הבריטי לממשלה בלונדון ופרשיה עלומה של גיוס ערבים מלבנון אל שורות המחתרת הם חלק מגילויים חדשים ומפתיעים הכלולים בספר חדש השופך אור על מחתרת הלח"י ועל רצח מנהיגה יאיר שטרן. Stern: The Man and His Gang, ספרו החדש של זאב גולן, בהוצאת יאיר, מתאר את הפיכתו של יאיר שטרן מראש כנופיה נרדף בשנת 1942 לגיבור תרבות, נושא לדיונים אקדמאיים, לילות שירה במעוזי השמאל והערצה בהתנחלויות. הספר הנו הביוגרפיה הראשונה של שטרן באנגלית, וכן היסטוריה מלאה של הלח"י.  "יאיר" נרצח ב- 12/2/1942.

גולן אומר, "אברהם שטרן היה מהפכן בקנה מידה בינלאומי. דמותו מסוגלת לכבוש את לב הנוער היהודי בחו"ל, כמו שדמותו של צ'ה גווארה כובשת את ליבו".

הספר מתאר פגישה מפתיעה בין ראש תא הלח"י בארה"ב לבין סגן נשיא ארה"ב ושר המסחר לשעבר, הנרי וולאס, אשר מיד לאחר השיחה עם נציג לח"י, אימץ את מדיניות החוץ של לח"י ודרש "ניוטרלזציה" של המזרח התיכון. לח"י דגלה בהרחקת הכוחות האימפריאליסטים מהאזור, כדי לאפשר לעמי האזור להסתדר בעצמם. גולן: "מי בכלל יודע על קיומו של תא  מחתרתי בניו יורק? הם ישבו בגריניץ' וילג' עם כל הבוהמיה וכאשר לא דיברו עם אח"מים כמו סגן הנשיא וולאס, אימנו צעירים בשימוש בנשק כדי שיוכלו להצטרף למלחמה בארץ". 

גולן מציג בספרו גרסה מלאה לרצח יאיר שטרן על ידי הבריטים, ומגלה שהנציב העליון שיקר בדיווח ששלח ללונדון בקשר לנסיבות הרצח, וגם מגלה שהצנזור הבריטי שינה את הדיווחים בעיתונים המקומיים, למחרת הרצח, כדי ליצור את הרושם ששטרן ניסה לברוח. על פי גולן, עיתונאים מקומיים התכוונו לדווח ששטרן נרצח, והבריטים צנזרו את המלים האלו. "זה משנה את הערך שההיסטוריון אמור לייחס לדיווחים בעיתונות למחרת הרצח. הרי לפחות עיתון אחד הכין כתבה ודיווח שיאיר נרצח, והצנזור מחק את המילה רצח והכניס בעצמו את המלים, שנהרג כאשר ניסה לברוח. בנוסף, הדיווחים הסודיים שנשלחו מהארץ ללונדון סותרים זה את זה, וגם עליהם אין לסמוך".

על פי גולן, ישנם בספר סיפורים שלא פורסמו או שלא זכו להד ציבורי למרות שפורסמו בזיכרונותיהם של אנשי לח"י לשעבר, אולם "מעבר להצגת סיפורים שלא פורסמו והבהרת נקודות שהיו נתונות למחלוקת", אומר גולן, "מבחינתי, החידוש החשוב ביותר הוא, שתנועת לח"י מוצגת כחלק מרצף היסטורי של מרידות וניסיונות להביא את הגאולה באמצעים צבאיים. כך ראה יאיר את הלח"י, וכן ראו אלדד וילין-מור את המחתרת אשר הנהיגו. אולם היום, אין אנו מודעים לעובדות היסטוריות שהיו חשובות לאנשי המחתרת. לדוגמא, הייתה מדינה יהודית עצמאית במדבר הערבי במאה השישית, וצבא יהודי-פרסי אשר שחררה את ירושלים במאה השביעית. המפקד הראשי היה יהודי. מנהיגי לח"י לא ראו את לח"י כתופעה היסטורית חד-פעמית, אלא ראו את עצמם משתלבים ברצף הזה. עבורם, ההיסטוריה היהודית לא הייתה רק סבל אינסופי או פוגרומים ושואות, אלא אלפיים שנות גבורה מחתרתית ומהפכנית. אכן, כאשר הם דברו על גיבורי העבר כינו אותם אנשי מחתרת, והשוו את הרצל ואת תנועתם לגיבורי העבר".

בין הגילויים הנוספים שבספר: הנציב העליון שיקר, ככל הנראה ביודעין אבל אם לא, אז על סמך דיווח משטרתי, כאשר דיווח ללונדון שהמשטרה ידעה ששטרן מסתתר בדירה. דיווח זה גם סותר דו"ח קודם שנשלח לאנגליה, והמסקנה היא שאין לסמוך כלל על הדיווחים של בכירי הבריטים בארץ.

בשנת 1942, הנציב העליון רצה לגרש 80 יהודים כחשודים בתמיכה במחתרת, למרות שהוא בעצמו קבע במפורש, שאין הוכחות נגדם. הוא רצה לגרשם לג'מאייקה או לטרינידד. הממשלה בלונדון לא אפשרה לו לעשות כן. כעבור חודשיים ממלא מקומו ביקש שוב – הפעם לגרש 150 איש לג'מאייקה. גם הפעם הממשלה בלונדון סירבה, מטעמים טכניים.

הפקיד במשרד המלחמה הבריטי בלונדון שקיבל יומיים אחרי רצח יאיר את המברק ששטרן נורה, רשם עליה: חוסלה כנופיית שטרן.  גולן מצטט את קביעתו ומוסיף שמסתבר שהוא קצת הפריז.

ערבי מוסלמי שיעי מלבנון הצטרף ללח"י, הבריח את הגבול וקיבל מלח"י תעודות בשם שלמה מזרחי. "כשקראתי את זיכרונותיהם של כל חברי לח"י, ונברתי בארכיונים, גיליתי להפתעתי, שלפני שיסד את הלח"י, שטרן יצר חזית יהודית-ערבית בלבנון. מתוך שותפיו האשורים, המרונים והשיעים, מנהיג שיעי אחד אף גנב את הגבול והצטרף ללח"י בתל אביב, שם קיבל תעודת זהות מזויפת והתפלל עם חברי לח"י ביום הכיפורים", אומר גולן. בסופו של דבר שטרן שלח את "מזרחי" חזרה ללבנון, שם קשריו היו חשובים יותר למחתרת, כמו גם הברחות הנשק שארגן.

גולן גם מברר את ההבדלים בין גישתו המהפכנית של יאיר לאסכולות האחרות של הציונות. הוא מספר על ההתקפות המפורסמות של לח"י בשנות הארבעים, כולל ההתנקשות בלורד מוין בקהיר ופיצוצם של מוסדות בריטיים רבים. הוא מספר בפירוט על הבריחות ממאסר במחנה המעצר בלטרון, בכלא המרכזי בירושלים ובמקומות אחרים, ועל העבודה הפוליטית של התנועה. בפרק אחד הוא מביא את סיפוריהם האישי של ראשי לח"י ושל 10 חברים נוספים, כדי לנסות להבין, מה גורם לאדם או לאישה צעירה לעזוב את המשפחה ומשרה טובה ולהפוך לאיש מחתרת.

Stern: The Man and His Gang כולל: ביוגרפיה מקיפה של יאיר באנגלית; שורשיו ההיסטוריים של יאיר ושל לח"י – הצגת ההיסטוריה היהודית בדרך שונה מזו הנלמדת בבתי הספר, עם התמקדות בניסיונות להביא את הגאולה ולא ברדיפות; תיאור האידיאולוגיה של לח"י, שנבעה מתוך היסטוריה זו, והייחודיות של גישת לח"י לעומת אסכולות ציוניות אחרות; הסיבות שהביאו את חברי לח"י ללכת בכיוונים שונים עם קום המדינה; ומבט על מקומה של מורשת לח"י בתרבות הישראלית.

זאב גולן הוא המנהל של המרכז למדיניות ציבורית, במכון ירושלים לחקר שווקים. כחלק מתפקידו הוא עורך מחקרים רבים על המשק הישראלי ומציע הצעות לרפורמות כלכליות העשויות לחסוך כסף רב לאזרחי ישראל ולהגביר את חירותם הכלכלית והפוליטית. מתפקידיו הקודמים של גולן: מנהל, עמיתי קרן קורת בכנסת, 1994-2008, ומנכ"ל, המכון ללימודים אסטרטגים ופוליטיים מתקדמים, ירושלים, 1992-2003.

זאב גולן כתב מספר ספרים בהם  Free Jerusalem (היסטוריה של המחתרות: יסוד ההגנה, ברית הבריונים, אצ"ל בשנות השלושים, לח"י), שופרות של מרד (סיפור תקיעות השופר ליד הכותל בתקופת המנדט)

בסוף ספרו, מביא גולן רשימה ארוכה, הנפרסת על עמודים רבים, של כל פעולות הלח"י. "במקום שאני אקבע אם היו הם טרוריסטים או לוחמי חופש, הרשימה כעת זמינה, וכל קורא יוכל לקרוא ולהחליט בעצמו. לעניות דעתי, עולה מהרשימה שגם החולק על דרכם של חברי לחי חייב להודות, שאין בינם לבין הטרוריסט של שנת 2000 ולא כלום. לכל אורך מלחמתה של לח"י בבריטים, במשך שמונה שנים, יש אולי התקפה אחת בה נתקפו בכוונה תחילה אזרחים בריטיים שלא היו חיילים או שוטרים. גם זה לא ברור, ואני מביא את סיפור ההתקפה הזו ומשאיר אותו בסימן שאלה".

גולן מסביר שהוא כתב את הספר כי החומר לא היה זמין לקוראים באנגלית, וגם בעברית רב הבלבול על אודות האירועים מלפני 70 שנים.

Stern: The Man and His Gang מאת זאב גולן, הוצאת יאיר, שנת 2011, 299 עמודים.