סבתא באה לגן, איזה בלגן מאת ד"ר עיינה פרידמן

סבתא באה לגן איזה בלאגן מאת עיינה פרידמן

סבתא באה לגן, איזה בלגן מאת ד"ר עיינה פרידמן, הוא ספר ילדים מקסים הנוגע באחד ההיבטים החשובים ביותר בחיי ילדים, הקשר עם הסבים והסבתות שלהם. לא מעט נכתב על הייחוד הטמון בקשר הבין דורי הזה המאפשר לשני הצדדים לחוות את תפקידי המבוגר והילד באופן מעט שונה מזה הנחווה במסגרת המשפחה הגרעינית. בעידן בו הורים רבים נאלצים לעבוד שעות רבות על מנת לכלכל את משפחתם, ילדים זקוקים למשענת נוספת שסבים וסבתות מיטיבים להעניק באופן המאפשר לילדים לחוות את העולם סביבם בדרכים נוספות המאפשרות להם לרכוש כלים חדשים.

בשנים האחרונות הורים רבים מקבלים הזמנה להגיע לבית הספר ולספר על עבודתם לתלמידי הכיתות בהם לומדים ילדיהם, הנושא הוא חלק בלתי נפרד גם משגרת גנים רבים ברחבי הארץ. אבל מה עושים כששני ההורים אינם יכולים להיעדר מעבודתם מסיבות כאלו או אחרות אבל הילד או במקרה הנוכחי, הילדה, מאוד רוצה שמישהו יגיע לגן גם ממשפחתה?  כשהגננת שולה מעלה במפגש את האפשרות שהורי הילדים יגיעו לגן לספר על עבודתם, אורית מחליטה לגשת אליה וללחוש לה בסוד שאומנם שני הוריה העובדים כרופאים לא יוכלו להגיע אבל סבתה דבורה שהיא אמנית רב תחומית, תוכל להגיע במקומם ולהפעיל את הילדים ביצירה. הגננת מסכימה בשמחה בלי שיהיה לה מושג מה בדיוק אישרה. 

מתוך סבתא באה לגן איזה בלאגן מאת עיינה פרידמן

איורים: הילה דאבי

כשסבתא דבורה מגיעה לגן היא עמוסה בכל טוב: מכחולים, דפים וצבעים. נוצות של טווס ושאריות בדים. מקלות אכילה, שברי צעצועים… ומיד היא מתחילה לעבוד. היא מניחה את הכל על שולחנות העבודה וביחד עם הילדים מכינה מסיכות ותאטרון בובות. הם לא שמים לב שהצבעים והדבק נשפכים והילדים, הבגדים, בעלי החיים שלהם והגן מתלכלכים. מזל שהגננת שולה רואה הכל וביחד אתה הם מחזירים את הגן לקדמותו.

כשהכול נקי ומסודר סבתא דבורה מציעה שיכינו לסוף השנה הצגה להורים בתאטרון הבובות שבנו והגננת שולה והילדים מזמינים אותה לשוב לבקר למרות הבלגן שהיה בגן.

הבחירה של הילדה אורית להציע, מבלי לשאול איש מן המבוגרים שבחייה, את ביקור סבתה בגן בעת שהילדים מתבקשים לשאול את הוריהם האם יוכלו להגיע לספר על עבודתם מציגה בפשטות את הקשר הטבעי בין השתיים ואת הביטחון המוחלט שיש לה בעובדה שסבתה היא חלק בלתי נפרד מחייה, ממש כמו הוריה. היכרותה עם סבתה מאפשרת לה להציע לגננת גם את טיב הפעילות שסבתה תעביר בגן, שכילדה אין לה ספק כי כמוה שאר הילדים בגן יאהבו.

עיינה פרידמן בוראת את סבתא דבורה כדמות חביבה שאין ספק שכל הילדים יאהבו על שום הדמיון הרב בינה לבין הילדים עצמם שנהנים מתהליך היצירה וכשהם שוקעים בה, עלולים לעתים לשכוח להקפיד על כללים אחרים כמו סדר וניקיון. דמותה של סבתא דבורה מוצגת כניגוד מוחלט לדמויות שאר המבוגרים בספר, בעלי התפקידים השונים והגננת שולה עצמה. היא מעוצבת באופן שונה, שיערה ובגדיה מעוצבים בדרך החורגת מזו המקובלת אצל רוב המבוגרים ומזכירים במידה מסוימת את בחירותיהם של ילדים רבים כשמותירים בידם אפשרות להתלבש כראות עיניהם.

הספר הפונה לילדי הגן מלווה באיוריה של הילה דאבי, אשר צבעיהם העזים מושכים את העין ומצליחים להעביר בדרך בלתי אמצעית משהו מטבעה של סבתא דבורה. את הפער בין עולם המבוגרים לעולמה של סבתא דבורה אנו מגלים בהדרגה במהלך הקריאה בספר. בעמודים הראשונים האיורים מציגים גן מסודר עם גבולות ברורים בין החלקים השונים בו ודמויות מבוגרים בעבודתם באופן מוגדר, אך מרגע שסבתא דבורה נכנסת לתמונה כבר בשלב בו מציעה אורית כי תבקר בגן, נכנסת לתמונה מידה של אי סדר ההולך וגובר. בשלב  הראשון, עוד כשאורית מציעה את ביקור סבתא, אנו רואים שלולית צבע קטנה מתוכה יוצאים צעדים צבעוניים קטנים העוברים כחוט השנים בין הדפים השונים ומלווים את הטקסט. כשסבתא דבורה נכנסת לתמונה הפרטים השונים בדף מתרבים ואתם נפרצים גם הגבולות הברורים בין החלקים השונים בגן. גם חזרתה של הגננת שולה לתמונה לא מצליחה להעלים את אי הסדר שנלווה להופעתה של סבתא דבורה לגמרי ומאפשרים לילדים לראות את החותם הברור שהשאירה על ילדי הגן. 

סבתא באה לגן, איזה בלגן מאת ד"ר עיינה פרידמן. איורים: הילה דאבי. הוצאת אוריון, שנת 2017, עמודים לא ממוספרים.