המשוררת והיוצרת טל איפרגן מזמינה להפוך בלי קצף – בספרדית

"מצער אותי שרבים אינם קוראים שירה ואף חוששים לא מעט מסתרייה. רבים סבורים שקריאת שירה דורשת מהקורא אחריות גדולה: לקרוא לאט, לקרוא שוב לאט, ולהבין למה לעזאזל התכוון המשורר?! אבל ביננו, מה זה חשוב למה התכוון המשורר? כל עוד הצליח השיר לגעת בכם, כל עוד הצליח השיר לרגש אתכם – זה סימן שיש בו כוונה", קובעת המשוררת טל איפרגן.

טל איפרגן, ילידת 1983, חיפה, פתחה מגירותיה לפני כשש שנים לערך. היא כותבת מגיל צעיר מאוד, שירה הראשון פורסם בכותלי בית ספרה היסודי בשלהי כיתה ג', והיא היתה כתבת צעירה ב'מעריב לילדים'. לאורך השנים הכתיבה ליוותה אותה, ובעיקר נתנה לה מזור מול מציאות לא פשוטה שדרשה התמודדות. היום, למעלה מעשרים שנה לאחר, חובקת טל רומן ביכורים ראשון – 'לקרוא עיתון מול הרוח' (הוצאת 'עמדה'), ושלושה ספרי שירה. הפוך בלי קצף הוא ספר שיריה השלישי, מהדורתו העברית יצאה לאור בהוצאת 'פיוטית' לפני כארבע שנים, וכעת, לאחר שכמעט אזלה מהדורה זו, יוצאת לאור מהדורה מתורגמת ונאמנה למקור – בספרדית. כל זאת לרגל האביב.

איפרגן, בת למשפחה ארגנטינאית שמתגוררת בבואנוס איירס, ארגנטינה, הושפעה רבות מתרבות הקפה הלטינית. כמו כן, שאבה לא מעט השראה משנים רבות שבהן מלצרה לפרנסתה ולפרנסת אימה, בבתי קפה שונים בעירה חיפה. היום, היא עוסקת בכתיבה ובעריכה לשונית, ולראשונה מתרגמת בעצמה את שיריה.

"היה לחץ מצד המשפחה ומכרים בארץ ובחו"ל לתרגם את הספר," מספרת טל ומוסיפה, "מה גם שאין הרבה ספרי שירה 'כחול-לבן' שמצליחים לעשות דרכם עד לארגנטינה הרחוקה. השירים בספר מוכיחים כי תרבות הקפה והנסתר מאחוריה – משותפים לאנשים ולטעמים שונים. המהדורה הדיגיטלית מאפשרת רכישה פשוטה וזולה מכל מקום בעולם."

טל, בוגרת קורס תקשורת ועיתונאות במכללת 'גורדון' חיפה, קורסי פסיכולוגיה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, ולימודי עריכה לשונית במכללת 'אורנים', מאמינה שלכתיבה כוח בל יתואר לטפל בנפש. לפני כשנה נבחרה לתפקיד יו"ר אגודת הסופרים בחיפה. היא כיהנה בתפקיד כראוי, ובחרה לוותר על הסטטוס המכובד כשחשה שהפוליטיקה רחוקה ממנה, ושעליה להתקרב ליצירה ולקרב אליה.

המאפיין הבולט בכתיבתה של איפרגן הוא העיקשות לכתוב בגובה העיניים, באופן ישיר שחודר ללב הקורא. ביד אומן היא משרטטת בספר את תרבות הקפה, פעם כמלצרית, פעם כלקוח/ה, ופעם כמתבוננת מהצד. היא מיטיבה לתאר מצבים אנושיים שונים ומגוונים, ומגישה מבט שונה על שלל פניה של תרבות זו.

"בארגנטינה, היכן שהמשפחה היקרה שלי מתגוררת, זה מאוד נהוג לצאת עם האומנות שלך לרחוב ולחפש עבורה במה." מודה איפרגן, המעלה מופע מקורי בשם 'המשורר' שבו מבוצעים משיריה המולחנים. "רוב השירים מתוך הפוך בלי קצף מהווים איסוף נפלאותיה של מלצרית במקצועה שמאידך היא גם אישה. רובנו, שונים כשם שנהיה, זקוקים לקפה טוב שיאזן את כל השאר."

המהדורה בספרדית, שיצאה בהוצאת בוקסילה, אינה מיועדת לדוברי הספרדית בלבד כי אם לאוהבי השפה ולאוהבי השירה המתורגמת. מציאת המילים ההולמות בשירה אינה דבר של מה בכך, וידוע שכל תרגום דורש פשרה, אך הגדולה היא להיצמד לקול הכותב ככל שניתן, ובמקרה הזה אין ספק שהקול זהה שכן הכותבת עצמה היא המתרגמת.

ההחלטה לתרגם את הספר לספרדית הגיעה בעקבות הדרישה להקראת ולקריאת השירים בשפה זו, באירועים תרבותיים שבהם טל איפרגן משתתפת. היא פעילה רבות בכל הקשור להפקת אירועים ספרותיים, ומככבת בלא מעט השקות של ספרים, זאת בשל אופן קריאתה המיוחד.

בספר, הן בעברית והן בספרדית, ניתן למצוא ארומה נשארת, בין ריחות לטעמים, ניחוחות, אנשים ושמות. עולם ומלואו יתגלה בפניכם, כל עוד תבחרו להביט בספל שאליה הקפה נמזג. בכל אחד מחוצצי הספר ניתן למצוא תובנות, הארות, ובעיקר רגשות המובאים לכדי שירה. אתם מוזמנים להכין לכם מאטה או קפה, ולצלול אל עמקן של מילים.

 

שירים מתוך הספר :

השירים בעברית מתפרסמים במהדורה הישראלית בלבד

ארוחת בוקר ישראלית

 

הִיא מִתְלַבֶּטֶת

בֵּין מְקֻשְׁקֶשֶׁת לַחֲלָקָה

בֵּין מְבֻשֶּׁלֶת לִירֻקָּה

הַחְלָטוֹת קָשׁוֹת עוֹמְדוֹת לְדַאֲבוֹנָהּ.

 

סָפֵק רָעָב.

הִיא מְבַקֶּשֶׁת אֶת הַמִּיץ עַכְשָׁו

בֵּין אֲנָחוֹת

רוֹצָה אֶת הַגְּבִינוֹת שֶׁלָּהּ רָזוֹת

הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלָּהּ שְׁמוּרוֹת

וְהִיא לְבַד.

 

מַשְׁאִירָה אֶת הָרִבָּה בַּצַּד

שׁוֹתָה אֶת הַקָּפֶה הַחַם לְאַט

גּוּפָהּ מִקְלָט

שֶׁל יְצָרִים וְחֹמֶר 

הָרְעֵבִים לְבֹקֶר

שׁוֹנֶה, 

לֹא מְשַׁנֶּה

כַּמָּה זֶה יַעֲלֶה.

 

Desayuno Israeli  

 

Ella duda

Entre huevos fritos o homelet

Entre huevo duro o cocido

Decisiones difíciles la enfrentan.

 

En duda si hambrienta.

Ella pide el jugo ahora

Entre suspiros

Quiere los quesos sin grasa

Sus derechos reservados

Y ella está sola.

 

Deja a un lado la mermelada

Toma el café caliente, despacio

Su cuerpo es refugio

De instintos y material

Que están hambrientos de una mañana

Distinta,

No importa

Cuanto costara.

 

*

הפוך בלי קצף                                                       

הָיָה זֶה יוֹם

שֶׁל הָפוּךְ בְּלִי קֶצֶף.

בֹּקֶר חַם

שָׁעוֹן אֲשֶׁר נִרְדַּם

וּמִלְחִיָּה אַחַת שֶׁנִּשְׁבְּרָה.

הָרוּחַ הַחַמָּה

פִּזְּרָה הַגְּבִישִׁים

עַל פְּנֵי הָאֲנָשִׁים

הִמְלִיחָה אֶת מַצָּב רוּחָם.

 

אֶחָד אַחַר הַשֵּׁנִי

הִזְמִינוּ כֻּלָּם

הָפוּךְ בְּלִי קֶצֶף, חַם,

וַאֲנִי רָעַדְתִּי.

לֹא בָּכִיתִי

עַל הֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ

לֹא עַל סַךְ

הַדְּבָרִים שֶׁאִבַּדְתִּי.

 

עַד קָרָה הַדָּבָר

וְאִישׁ מְבֻגָּר

בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי הַמֶּלְצַר

קָפֶה קַר, מֵי סֻכָּר

וְכַעַךְ.

אַח… נֶאֱנַחְתִּי. שָׂמַחְתִּי.

לִי הִזְכִּיר הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁכַחְתִּי

הִזְכִּיר לִי אוֹתָךְ.

 

Cortado sin crema

Fue un día

De cortado sin crema.

Una mañana calurosa,

Un reloj que se quedó dormido

Y un salero que se rompió.

El caluroso viento

Dispersó la sal como cristales

Sobre el rostro de la gente

Salando sus ánimos.

 

Uno tras otro

Pidieron todos

Cortado sin crema, caliente,

Y yo temblé.

No llore por la leche derramada

No por las cosas que perdí.

 

Hasta que ocurrió

Que un señor

Mayor

Pidió de mí – la moza

Café frio, agua de azúcar

Y una galleta salada.

Aj… suspire, y me alegre.

Me recordó cosas que olvide

Me hizo acordar de vos.

 

*

מלחמה                                                                 

 

בַּמִּלְחָמָה שֶׁלִּי יֵשׁ גַּם פְּצוּעִים

אֲנִי עַצְמִי נִפְגַּעַת וְנִפְצַעַת לֹא פַּעַם

עוֹבֶרֶת תַּהֲלִיךְ עָצְמָתִי, שִׁנּוּי הֶרְגֵּלִים

כִּפְקָק צָפוּף שֶׁל שַׁעַם

אֲנִי בּוֹנָה לְמַה שֶׁבִּי מֵגֵן.

 

לְלֹא מַצְפֵּן

בּוֹרַחַת וְנִלְחֶמֶת

הָאִינְטוּאִיצְיָה מַקְשִׁיבָה וּמְדַבֶּרֶת

שׁוֹתָה קָפֶה וּמִתְאַזֶּנֶת, מִתְעוֹרֶרֶת

בְּשָׁעָה שֶׁסָּבִיב הַשְּׁאָר יְשֵׁנִים

הַפְּצוּעִים,

הוֹלְכִים אֶת צַעֲדַת הַשִּׁקּוּם לְבַדָּם

וַאֲנִי אִתָּם, רָאשִׁי מוּרָם

גָּבוֹהַּ מֵעַל לַצַּלָּקוֹת שֶׁבְּתוֹכִי.

 

בַּמִּלְחָמָה שֶׁלִּי

אֵין מְנַצְּחִים

יֵשׁ מִלְחָמָה, שֶׁהִיא עָצְמָה

נִצָּחוֹן גָּדוֹל.

 

Lucha

 

En mi lucha hay también heridos.

Yo misma me he herido y lastimado

Más de una vez.

Experimento un potente proceso

Cambio de costumbres

Como un corcho de una botella de vino,

Construyo defensas en mí.

 

Así, sin brújula

Escapo y lucho

La intuición escucha y habla.

Tomo café y me equilibrio, despierto

 

En hora que los demás duermen.

Los heridos caminan solos

Su marcha de rehabilitación

Y yo con ellos, con la cabeza elevada

Por sobre las cicatrices que dentro de mi.

 

En mi lucha

No hay vencedores

Hay lucha, que ella en si

Es una gran victoria.

*

גרסיאלה                                                                

גְּרָסִיאֶלָה הִיא אִשָּׁה שֶׁל הֶרְגֵּלִים קְטַנִּים

וּמָנוֹת קְטַנּוֹת.

אִשָּׁה שֶׁל תַּפְרִיט וּלְפָחוֹת

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לְעִיסוֹת.

מְכוֹפֶפֶת חֻקִּים וְכַפִּיּוֹת

וְאוֹהֶדֶת הַשִּׁגְרָה.

זְקוּקָה הִיא לָהּ

כְּדֵי לִשְׁבֹּר

בִּכְדֵי לִשְׁמֹר

עַל דְּרוֹר מַחְשַׁבְתִּי.

שׁוֹתָה קָפֶה שָׁחֹר

וּלְמוּלִי נִמְצֵאת, אֵינָהּ יוֹצֵאת

לִי מֵרָאשִׁי

בְּשִׁגְרָתִי שֶׁלִּי

הִיא מַזְכִּירָה לִי

טִיבָם שֶׁל הֶרְגֵּלִים קְטַנִּים.

 

GRACIELA

 

GRACIELA es una mujer de pequeñas costumbres

Y pequeñas porciones.

Una mujer de menú, y al menos

Veinticuatro masticaciones.

Dobla leyes y cucharas

Y admira la rutina.

La necesita

Para quebrarla,

Para cuidar la

Libertad de pensamiento.

Toma café negro

Esta frente

A mí. No sale de mi mente.

En mi rutina

Ella me recuerda la calidad

De pequeñas costumbres.

*

אל תיקח אותי ללב                                         

כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ

אַל תִּקַּח אוֹתִי לַלֵּב

אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּקַּח אוֹתִי לָאֹזֶן.

שֶׁתַּקְשִׁיב לִי.

מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ

שֶׁלֹּא תִּקַּח אוֹתִי לַלֵּב

רוֹצָה שֶׁתִּקַּח אוֹתִי כַּהֹגֶן

תַּפְנִים אוֹתִי.

 

שֶׁתֵּרֵד לְדַעְתִּי הַצְּלוּלָה

וְתַעֲשֶׂה לָהּ נָעִים.

תְּעַנֵּג אֶת הַשְּׁתִיקָה

תַּסְכִּים עִמָּהּ.

וְעִמִּי.

 

עֲלוּלָה לְהֵעָלֵב

לְהִסְתַּכֵּן לְהִתְאַהֵב

לְהִתְעַרְבֵּב לְהִסְתּוֹבֵב.

אַל תִּקַּח אוֹתִי לַלֵּב.

 

No me lleves al corazón

 

Cuando yo te digo

Que no me lleves al corazón

Yo quiero que me lleves al oído

 

Que me escuches.

Te pido

Que no me lleves al corazón

Quiero que me lleves seriamente,

Que me internalices.

 

Que bajes

A mis claros pensamientos

Y le hagas agradable.

Que deleites el silencio

Que lo aceptes.

Que acuerdes conmigo

 

Puedo ofenderme

Arriesgarme y enamorarme

Mezclarme, vuelta darme.

No me lleves al corazón.