"מצב הכן" – שירים, מאת שפי שפס / מצבי חיים המאפיינים את הקיום האנושי

| 28/07/2014 | 0 Comments

מצב הכן מאת שפי שפס

מצב הכן מאת שפי שפס

ספר השירים 'מצב הכן' מאת שפי שפס עוסק במצבי החיים המאפיינים את הקיום האנושי: אהבה, התאהבות, פרידה, געגוע, סבל ואושר, בריאות וחולי, יחסים בין-אישיים, יצירה ומוות. דרך השירים נבחנים מצבי חיים אלה מזוויות חדשות ומפתיעות, לעיתים בציניות, אך לרוב מתוך חיוך של חמלה. מכיל 34 שירים אישיים, כתובים בשפה נקייה וחפה מצבע. השפה היא ישירה וברורה, והתוכן העומד מאחוריה, גם בהיותו מורכב, מוגש לקורא בהתחשבות ובשקילה. הקורא זוכה לאסוף לא מעט תובנות מניסיון חייו של הכותב, הן בהתייחס לעבר ובין להווה הנוכחי.

הלידה והמוות משחקים תפקידים, כמוהם גם הניגודים: טוב ורע. הנכדים מחליפים את החולי, ומסמלים בחיוכם הטהור יופי ואור המעניק תקווה. מוטיב האי מסמל מקום בטוח, המשחק תפקיד עם האי-הבנה, בעוד אף הכעס על החולי מתואר בקריצה. השיר 'דרכים', כמו שירי אהבה אחרים בספר, מדויק להפליא. אין בו מן הקיטש', ההפך הוא הנכון. ההפנמה שהאהבה והתום קיימים איתנים למרות הכעס על הרוע הקיים גם הוא, מביאים את הכותב להכיל את הקבלה הלא תמיד פשוטה, עד אשר נושא החסד והאמת מתוארים בברק עדין וצנוע. הקשר המיוחד-ספקני עם גן העדן, באם קיים ובאם לא, השזור לא אחת בין המילים, גורם לקורא לצאת נשכר מכל שיר: חיוך, מחשבה, הארה. יתרה מכך, שיר הנושא המתאר היטב את האהבה הקיימת, זאת בין ייאוש לבין כאב, מבטיח את בואה עבור מי שמאמין בה באמת. הכותב, לא שכח מהי אהבה, על סך רבדיה, והוא מכיר בה ובכוחה של השירה שתישאר בלכתו.

שפי שפס (65) נשוי, אב ל- 3 וסב ל- 7, תושב כפר סבא, הוא בעל תואר ראשון בספרות עברית ומומחה בכיר בפסיכולוגיה קלינית. עוסק בטיפול נפשי וביעוץ ארגוני. שירת כפסיכולוג בצה"ל בשורה של תפקידים בכירים בהם הפסיכולוג הראשי של אמ"ן. עסק, בין השאר, בטיפול בארצות הברית בנפגעי הלם קרב כרוניים של צבא ארה"ב ממלחמת וייטנאם והביא איתו ארצה תובנות חשובות על הפעלת חיילים מול אוכלוסייה אזרחית שרלוונטיות לפעילות צה"ל בשטחים. היה בעלים ומנכ"ל של מכון קינן-שפי לפסיכולוגיה תעסוקתית. פרסם עשרות מאמרים, בעיקר בתחום הפסיכולוגיה הארגונית. "מצב הכן" (הוצאת מנדלי מוכר ספרים ברשת) הוא ספר שיריו הראשון.  הוא הוציא לאור את ספר הפרוזה "אספרסו, קצר" (הוצאת אופיר ביכורים) וספר ילדים "גשם מקומי" (הוצאה עצמית).

שירים מתוך הספר 'מצב הכן'

 

מַצָּב הָכֵן

הִכּוֹנִי לַאַהֲבָה

הִיא קַיֶּמֶת

לֹא רַק בַּסְּפָרִים

לֹא רַק בַּשִּירִים

אֵצֶל מְתֵי מְעַט

שֶהֶאֱמִינוּ בָּהּ

וְהִיא בָּאָה

כְּמוֹ עָנָן גָּדוֹל

רָחוֹק בַּשָּמַיִם

שֶמַגְשִים

 

הִכּוֹנִי לְהִתְאַהֵב

הִשְתַּגְעִי

הִתְפַּשְטִי מֵאִסּוּרַיִךְ

רוּצִי בַּרְחוֹבוֹת בְּיָּדַיִם פְּתוּחוֹת

בְּעֵינַיִם סְגוּרוֹת

רִקְדִּי בַּשְּלוּלִיוֹת

אֲנָשִים יָנוּדוּ לָךְ

צַעֲקִי

אֵיפֹה הֱיִיתֶם בַּחֹרֶףְ

אֵין כְּמוֹ גֶּשֶם בַּקַּיִץ

 

הִכּוֹנִי לִהְיוֹת נֶאֱהֶבֶת

הִכַּנְעִי

הִתְמַסְרִי

הֲנִיחִי לוֹ לְהוֹבִיל

חִשְפִי אֶת בֶּטֶן הַבּוּשָה

לַמְדִּי אוֹתוֹ לְעַנֵּג

הַאֲמִינִי בַּהַבְטָחוֹת

הִתְעַלְמִי מִן הַפְּגִיעוֹת

סִלְחִי עַל הַבְּגִידוֹת

שֶעוֹד יָבוֹאוּ

 

הִכּוֹנִי לֶאֱהֹב

בְּשֶקֶט בִּתְבוּנָה

בְּעֵינַיִם פְּכּוּחוֹת

קַבְּלִי אֶת מְנַת הַטּוֹב

גַם אִם רַב הָרֹעַ

וְאִם סָר הַחֵשֶק בַּגּוּף

הִתְנַחֲמִי בִּידִידוּת הַנֶּפֶש

בַּשִגְרָה הַנְּעִימָה

בַּבִּטָּחוֹן שֶבֶּעָתִיד

בַּעָבָר הַמְּפֹאָר

 

הִכּוֹנִי

זֶה עוֹד מְעַט נִגְמַר

 

הוֹ, יוּלְיָה

 

הוֹ, יוּלְיָה

אֲהוּבָתִי

מַחְמָל נַפְשִי

מַה גָּדוֹל חֶטְאִי

בְּהֶנֵף נוֹצָה חָפוּז

גָּזַרְתִּי אֶת מוֹתֵךְ

נָקַמְתִּי בְּרוֹמֵיאוֹ

נַעַר רַכְרוּכִי

שֶאַהֲבָתוֹ זְרוּעָה גְּוִיוֹת

אַךְ מַדּוּעַ זֶה הוֹסַפְתִי

אֶת מוֹתֵך לְמוֹתוֹ

וְלֹא נוֹתְרָה אֶלָּא קִינָתִי

לְדֵרָאוֹן עוֹלָם

 

הוֹ, וִילְיַאם

אֲהוּבִי

אֶבֶן סַפִּיר שֶלִּי

מַה גָּדוֹל חַסְדְּךָ

בְּהֶנֵף נוֹצָה קָסוּם

גָּזַרְתָּ אֶת מוֹתִי

אֵין לִי חֵפֶץ בְּרוֹמֵיאוֹ

נַעַר רַכְרוּכִי

אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת

גֶּבֶר שֶצִוָּה לִי נֶצַח

טוֹבָה לִי מְאוּרַת הַקֶּבֶר 

נְעָרִים תְּלוּיִים בַּחֲלוֹנִי

שוֹתִים מִבֵּין שְׂפָתַי

סַם שֶל אַהֲבָה וָמָוֶת

וְרוֹמֵיאוֹ צוֹפֶה בַּמַּחֲזֶה

 

טִפָּה בַּזֶּרֶם

 

אֲנִי כּוֹתֵב וְכוֹתֵב

וְכוֹתֵב וְכוֹתֵב

בְּשֶׁטֶף אַדִּיר

כְּמוֹ נַחַל אֵיתָן

הַבּוֹקֵעַ מִמֵּי תְּהוֹם

 

וְאוּלַי אֵלֶּה טִפּוֹת עֵינַי

הַנּוֹפְלוֹת עַל דַּף חָרֵב

כְּמוֹ נַחַל אַכְזָב

שֶׁשָּׁצַף בַּחֹרֶף

וְנֶאֱלַם בַּקַיִץ

 

אִי הֲבָנָה

אֵי שָם

בַּיָּם הַשָּקֵט

מֻצְנָע מֵעֵין כֹּל

נִמְצָא אִי הֲבָנָה

 

קָטָן הוּא הָאִי

סְלָעָיו קְדוּמִים

בַּיּוֹם הַשִּשִּי נוֹצָר

יוֹם בְּרִיאַת הָאָדָם

 

מִפְרָץ קֶסֶם לוֹ

מֵּימָיו צְלוּלִים

כְּחֻלִּים וַעֲמֻקִּים

וְהַחוֹל לָבָן טָהוֹר

 

וּמִכֹּל קַצְוֵי תֵּבֶל

נִשָּׂאִים עַל קֶצֶף הַגַּלִּים

יַגִּיעוּ שָמָהּ מִתְנַפְּצִים

קִיתוֹנוֹת שֶל אִי הֲבָנָה

 

בֵּין אָדָם לְאָדָם

וּבֵין אָדָם לָעוֹלָם

בֵּין עַמִּים וּמְדִינוֹת

וַאֲפִילוּ בֵּין אָדָם לְעַצְמוֹ

 

עֲכוּרִים מִבּוּשָה יַגִּיעוּ

חֲמוּצֵּי חֲרָטָה

וּמִפְרָץ הַקֶּסֶם יְכַבְּסָם

וְיַחְזִירָם מְלֵאֵי הֲבָנָה

וּמִצִדּוֹ הַשֵנִי שֶל הַיָּם

יֵשְבוּ אֲנָשִים עֲצוּבִים

מְנַסִּים לְהָבִין

אֶת אִי הַהֲבָנָה

 

וְיָבֹאוּ הַגַּלִּים הַנְקִיִים

שֶשָּבוּ מֵאִי הֲבָנָה

וְיִשְטְפוּ רַגְלֵיהֶם מִן הַבֹּץ

וְיִמְצְאוּ נֶחָמָה

 

יוֹמוֹלֶדֶת

 

מַה יָפִית מוֹלֶדֶת

תַּלְתַּלַּיִּךְ טְלָלֵי מִירוֹן

עֵינַיִּך כְּחֹל כִּנֶּרֶת

צַוָּארֵךְ מִגְדָּל דָּוִד

עֳפָרַיִּךְ גְּבָעוֹת הַחוֹל

מֹתְנֵךְ צָרָה

רַגְלֵךְ נְטוּעָה בְּיָם סוּף

יָדֵךְ בַּכֹּל

וְיָד כֹּל בָּךְ

 

עוֹד מְעַט יוֹמוֹלֶדֶת

יִמְלְאוּ לָךְ ס"ו

לֹא נוֹתְרוּ בָּךְ צַדִּיקִים

אֲפִילוֹ ל"ו

אֶרֶץ נֶאֱכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ

שׁוֹעַיִּךְ רוֹדְפֵי בֶּצַע

מַנְהִיגַיִּךְ נְפוּחֵי אַדְנוּת

מַקְטִירִים נֵרוֹת רֵיחָנִיִּים

לְהָפִיג צַחֲנַת שְׁחִיתוּת

 

וְהָעָם הַיּוֹשֵב בְּצִיּוֹן

שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּרַח לַנֵּכָר

חוֹגֵג כְּאִילוּ אֵין מָחָר

רוֹבֵץ מוּל מָסָךְ צָהֹב

וְסוֹגֵד לְעֵגֶל הַזָּהָב

וַאֲנִי מִתְעַטֵּף בַּדֶּגֶל

 כְּטַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת

נֶאֱחַז בְּמָגֵן דָּוִד

וּמַדְלִיק נֵר בִּמְנוֹרַת הַקָּנִים

 

לָלֶכֶת

 

כְּשֶׁיֶלֶד נֶעֱמָד וּמַתְחִיל לָלֶכֶת

הוּא נִפְרָד מִבִּטָּחוֹן עַל אַרְבַּע

לוֹקֵחַ סִכּוּן עַל שְׁנַיִם

כְּדֵי לְהַגִּיעַ גָּבֹהַ יוֹתֵר

 

הוּא נִפְעָם וּפוֹחֵד

הָעוֹלָם לֹא יָצִיב

רַגְלָיו רוֹעֲדוֹת

יָדַיו מוּשָׁטוֹת

 

מִמּוּל נִצָּבִים הָהוֹרִים

הֵם נִפְעָמִים וּפוֹחֲדִים

מוֹשִׁיטִים לוֹ יָד

בֹּא אֵלֵינוּ יֶלֶד בֹּא

 

כְּשֶיֶלֶד נֶעֱמָד וּמַתְחִיל לָלֶכֶת

הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין

שֶׁגַּם אִם יִמְעַד אוֹ יִפֹּל

יִהְיוּ שָׁם יָדַיִם טוֹבוֹת

 

מִמּוּל נִצָּבִים הָהוֹרִים

הֵם בּוֹכִים וְיוֹדְעִים

הוּא יַרְחִיק לֶכֶת

כִּי יֵשׁ לוֹ לְאָן לַחֲזֹר

 

יְשִׁיבָה

 

תַּלְמִידֵי חֲכָמִים

בִּישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה

חוֹבְשִׁים סַפְסַלֵּי מִדְרָשׁ

כְּדֵי לָרֶשֶׁת גַּן עֵדֶן

לַחֲמֹק מֵאֵשׁ הַגֵּיהִנּוֹם

 

וַאֲנִי שֶׁאֵינֵנִי מַאֲמִין

בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה

חוֹבֵשׁ פִּצְעֵי חַיִּים

כְּדֵי לְהוֹרִישׁ לָךְ

עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ תֹּפֶת

 

וְגַם אִם יֻצָּע לִי

מָקוֹם בְּגַן עֵדֶן

לֹא אֵשֵׁב שָׁם

כְּשֶאַתְּ הֲדוֹם לְרַגְלַי

אוֹי לַצַּדִּיק שֶׁכָּךְ יִנְהַג

 

כֹּל חֲיַיִּךְ יָשַבְתְּ לְצִדִּי

בַּטּוֹב וּבָרַע

 מִישִׁיבַת שִׁבְעָה אַתְּ פְּטוּרָה

קוּמִי, הִתְנַעֲרִי מִן הָאֵפֶר

עֲפָר אֲנִי לְרַגְלַיִּךְ

 

לַיְלָה וָאוֹר

 

בַּלַּיְלָה בַּחֹשֶךְ

אֲנִי לֹא רוֹאֶה תִּקְוָה

צְלָלִים כְּבֵדִים

יוֹרְדִים מִן הַתִּקְרָה

רוֹבְצִים עַל עַפְעַפָּי הַפְּעוּרִים

 

אֲנִי עַל גַּבִּי בַּמִטָּה

לְצִדִּי הָאִשָּה שֶאִתִּי תָּמִיד

מִבְּרֵאשִית וְעַד אַחֲרִית

מִתְחַפֶּרֶת בְּקוּרֵי שֵינָה

פֶּן תָּקִיץ כְּאַלְמָנָה

 

הַלַּיְלָה הוּא זְמָן שָחוֹר

עֵת רִיב וּמָדוֹן

עִם אֲחֵרִים

עִם עַצְמִי

חֲסַר תּוֹעֶלֶת וְתוֹחֶלֶת

 

לְבַסּוֹף צִיּוּץ צִפּוֹר

מְזַמֵּן אֶת בֹּא הָאוֹר

קַו חִוֵּר שֶל שַחַר

עָדִין וַדַּק

מוֹחֵק אֶת קֹר הַלַּיְלָה

 

לִפְעָמִים אֲנִי תּוֹהֶה

מֶה הָיָה קוֹרֶה

לוּלֵא הָיָה צִפּוֹר

לוּלֵא הוֹפִיעַ אוֹר

אוּלַי הָיִיתִי מֵת

 

 

מצב הכן, שירים מאת שפי שפס, הוצאת "מנדלי מוכר ספרים ברשת", שנת 2014, 78 עמודים. להשיג דרך אתר ההוצאה http://mendele.co.il/?wpsc-product=matzavhahen או דרך אתר המחבר http://www.sheffybooks.com

 

 

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , ,

Category: שירה ומחזות

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *