שבוע הספר 2012: גברת עם קוף על הכתף / מאת נאוה סמל

| 17/05/2012 | 0 Comments

ליריד הספר הראשון בחיי הלכתי כולי תקווה לפגוש את "דודה של שום איש". הילדה שהייתי עברה בין הדוכנים הצנועים של אז – שנות הששים המאוחרות – ושאלה מי ראה את הסופרת שכתבה את "נסים ונפלאות". שמה היה לאה גולדברג.

 

את קולה שמעתי פעם אחת ברדיו, ובאותו שבוע ספר עברי רחוק חיפשתי  גברת עם קול סדוק וקוף על הכתף. למרות שידעתי שהקוף "נפלאות" שברח מקרקס והילד נסים שנהג להסתתר בפח זבל, קיימים רק בספר האהוב עלי, היה לי חלום שאיכשהו – מעשה קסם – הם יתגלו ביריד. אחרי הכול, שם הספר הצדיק את הציפיות שלי- גם נסים וגם נפלאות.

 

יריד הספר העברי הראשון התקיים בשדרות רוטשילד בשנת 1926, תשע שנים לפני שלאה גולדברג עלתה לישראל. צריך לדמיין "קיאוסקים של ספרים" – כך נכתב אז בעיתון "הארץ" – ואת "האבטומובילים המקושטים" שמתוכם פיזרו חברי גדוד מגיני השפה העברית כרוזים וצעקו קריאות בנוסח: "הספר הוא פרי היצירה של האומה המתחדשת" ו"הספר מפרנס את הנשמה הלאומית ומחדש את כוחותיה". איש לא הכריז אז שהספר במחילה, אמור גם לפרנס את הסופר….

 

לו הייתי חיה אז, הייתי מזמינה את עצמי לבית העם כדי לשמוע את "מפרשיה של השפה העברית" ואת תזמורת המשטרה "מנעימה בנגינותיה מזמירות א"י", והייתי מתפלחת לחצר גימנסיה הרצליה כדי להשתתף ב"תה בין ערביים" עם ורה וייצמן אשת הנשיא הראשון ו"המטרוניתא" של האירוע הספרותי שבו השתתפו כל המי ומי של תל אביב – הסלבריטיס של אז. בגימנסיה הרצליה, אגב, למדתי גם אני אחרי הרבה שנים.

 

יש הקוראים לבטל את יריד הספר בנימוק שהפך למפגן מרכולת צעקני מרפקני, מונע בידי כוחות מסחריים ותחרות שוק פרועה. הכריזות של היום "ארבע במאה" ו"ספר בשני שקל" לא ממש מכוונות אל הרחבת דעת ונפש, ובניגוד לסיסמה של אותו יריד ראשון "למען הספר לא אחשה", אלה הנוכחיות מרדדות אותו לכדי מוצר זול במחירי ריצפה.

 

אבל לפני שהקינדל והאייפד והטאבלט ו-IVRIT ושאר הקוראים האלקטרוניים משתלטים על הכול, ומכיוון שהדמיון שלי צר מלהכיל יריד ספר דיגיטלי בלי מגע אנושי, בלי ריח דפים או תנועות יד ממששות אחרי אוצרות מלים, ובלי אותיות שמשאירות חותם דהוי של דיו על האצבעות, תנו לי עוד יריד אחד במתכונת הישנה.

 

אני מבטיחה שהפעם אחפש בכל מקום את נסים ונפלאות. היום, כשאני עצמי, עומדת מאחורי הדוכן – בסטה בעברית של ימינו – נדמה לי שגם אני "דודה של שום איש". וכי מהו סופר אם לא איש עם קול סדוק וקוף על הכתף.

 

* * * * *

 

 

נאוה סמל, סופרת, מחזאית וכותבת שירה. פרסמה שבעה-עשר ספרים למבוגרים ולצעירים, וכן מחזות, ליבריות לאופרה ותסריטים. יצירתה עוסקת בדיאלוג במשפחה הישראלית בצל השואה ובצלקות העבר. הרומן האחרון שלה "ראש עקום" (הוצ' כנרת זמורה ביתן) עוסק בהצלתו של מוזיקאי יהודי באיטליה תחת הכיבוש הנאצי. 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: ,

Category: סיפורים קצרים שלכם

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *