יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2017 – לזכור ולא לשכוח / סקירת ספרים חדשים

| 16/04/2017 | 0 Comments

יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2017 - לזכור ולא לשכוח / סקירת ספרים חדשים

יום הזיכרון לשואה ולגבורה 2017 – לזכור ולא לשכוח / סקירת ספרים חדשים

החודש חל יום הזיכרון לשואה וגבורה. מספר ספרים חדשים נותנים מבט נוסף ומעניין על התקופה: תיעודים היסטוריים לצד סיפורים אישיים, מחקרים חדשים וספרים המותאמים במיוחד לילדים.

 

 

 

 

 

העבר מתערבב בהווה

 

מודעה בעיתון ושדים אפלים מאת טלי נתיב-עירוני

מודעה בעיתון ושדים אפלים מאת טלי נתיב-עירוני

מודעה בעיתון ושדים אפלים מאת טלי נתיב-עירוני, הוא רומן שעלילתו הדרמטית והסוחפת מתרחשת בתל אביב של ראשית שנות ה- 90, ובמרכזו סיפור מתח תוך מבט נוקב על בני הדור השני של השואה. בספר, שבו מרכיבים ביוגרפיים ובדיוניים, נתיב-עירוני לוקחת את הקוראים אחורנית בזמן ופורשת לפנינו ביד אמן רגישה מארג עלילות ומערכות יחסים בין הדמויות ומטפלת בנושא השואה והדור השני באופן מעורר השראה, בלשון חדה, לא מתנצלת, כנה ועם זאת מתוחכמת. כתיבתה ייחודית, נועזת ואפילו חצופה. אל חייה של אילנה גלבוע, מורה להיסטוריה בבית ספר תיכון, מגיחה מודעה בעיתון הקוראת למתנדבים לתיעוד ניצולי השואה. עיסוקה הצדדי החדש הולך ומשתלט עליה והופך לאובססיה. במקביל היא עוסקת בחיפוש אחר סוד משפחתי אפל שקשור בעברה שלה, חלומותיה מנבאים פורענות מתקרבת והיא מתנחמת בחיקו של אחר, עד לסוף הטרגי המפתיע הבלתי נמנע. יש בספר תיאור מרתק של טראומות דור ההורים שחוו את השואה, טראומת הדור השני, וסודות שמרחפים באוויר וגם סיוטים שמלווים את אילנה, ויש גם רצון אז שלה להעביר את הידע על השואה לתלמידיה בבית הספר, גם כאשר הנושא לא בתוכנית הלימודים שלה, והיא אף משלמת על כך באיבוד משרתה. בסיפור מוצגת גם סוגיית הצברים אשר התייחסו בזלזול לניצולי השואה.

הוצאת אוריון, 254 עמודים

מעורר השראה ומרגש

אנה ואיש הסנונית מאת גבריאל סביט

אנה ואיש הסנונית מאת גבריאל סביט

אנה ואיש הסנונית מאת גבריאל סביט, מתאר את מסעם המופלא והמרגש של אנה בת השבע ואיש הסנונית. זהו ספר נוער חובה שיעורר בכל מי שקורא בו רגשות עזים שיישארו בו זמן רב לאחר הקריאה! ב- 6 בנובמבר 1939, אביה של אנה נאלץ לצאת לכמה שעות. הוא עוזב מעט אחרי השעה 11. הוא לא חוזר לעולם. סביט, בכתיבה פיוטית וחדה כתער, מצליח לחשוף את האמיתות הכואבות ביותר של החיים ובאותה נשימה גם לחגוג את נס האפשרויות הגלומות בהם. העלילה מתרחשת בקרקוב, פולין, 1939. מיליון חיילים צועדים ואלף כלבים נובחים. זהו אינו מקום עבור ילדות קטנות. אנה היא רק בת שבע כשהגרמנים לוקחים את אביה, פרופסור לשפות, והיא נותרת לבדה. ואז היא פוגשת את איש הסנונית. הוא גבוה, מוזר ומסתורי. כמו אביה, גם הוא בסכנה, וכמו אביה, יש לו יכולת מופלאה לדבר בשפות רבות: פולנית, רוסית, גרמנית, יידיש ואפילו ציפורית. כשהוא מזמן סנונית יפהפייה מהשמיים והיא נעמדת על כף ידו, אנה נשבית בקסמיו והולכת בעקבותיו אל לב היערות. במהלך מסעם המשותף, אנה ואיש הסנונית יתחמקו מהפצצות, יאלפו חיילים ואפילו – בניגוד לכללי ההיגיון בתקופה כה הרת גורל – ירכשו חברים. אבל בעולם שיצא מדעתו, כל דבר עלול להתגלות כמסוכן – אפילו איש הסנונית.

מאנגלית: דנה פלג, הוצאת דני ספרים, 212 עמודים

 

חייה העוצמתיים והקצרצרים של שרלוטה

שרלוטה מאת דויד פואנקינוס

שרלוטה מאת דויד פואנקינוס

שרלוטה מאת דויד פואנקינוס ("העדינות") משרטט את חייה העוצמתיים והקצרצרים של האמנית שרלוטה סלומון, שהייתה הבטחה גדולה בשמי האמנות של ברלין. בקיץ 1943 נשלחה אל מותה, באושוויץ כשהיא בת 26. הספר זכה בפרס גונקור ובפרס רונדו. פואנקינוס בחר לכתוב בפורמט מצומצם מאוד- זה לא רומן עלילתי אלא משפטים קצרים, תיאור ההתרחשות, ודווקא הכתיבה הזאת מביאה לאפקט של עומס רגשי, ואין מה לומר- עצב תהומי.

סיפור החיים העצוב כל כך שלה, והיצירה המופלאה והחשופה שלה לא יכולים להשאיר את הקורא אדיש – לאורך הקריאה נחשפת היסטוריה משפחתית מבהילה של התאבדויות. כששרלוטה היתה בת תשע אמה התאבדה, אחותה התאבדה בגיל 18. אביה התחתן עם זמרת אופרה ידועה ושרלוטה העריצה אותה. בשנת 1935 כשהיא בת 18 היא התקבל לאקדמיה לאמנויות, על אף יהדותה (היא הייתה היהודיה היחידה שהתקבלה) מכיוון שזיהו בה כישרון חריג. כישרון הציור שלה, הייחודי, קדחתני, בלט באופן יוצא דופן והיצירה שלה נבחרה פה אחד לפרס סיום הלימודים, שהוענק לתלמידה ארית- מכיוון שבית הספר לא יכול להצהיר בגלוי שהעניק את הפרס ליהודייה. אחרי התקרית הזאת היא עזבה את הלימודים. לאחר מספר חודשים אביה נאסר ונשלח למחנה עבודה, הודות לקשרים של האם החורגת הוא חזר הביתה כעבור מספר חודשים, אבל הוא חזר אדם אחר, כבוי ומפוכח, והבין שעליו לחלץ את בתו מגרמניה. הוא הצליח לשלוח אותה לסבה וסבתה בצרפת. במשך שנה שלמה שרלוטה תיעדה את חיה ואת תולדות משפחתה ב- 1,300 ציורים המלווים בטקסטים תחת הכותרת – חיים? או תאטרון? בקיץ 1943 היא הפקידה את ציוריה אצל רופא הכפר הצרפתי באומרה לו- "אלה הם כל חיי, אנא שמור עליהם", משם נשלחה לאושוויץ, כשהיא בהריון בחודש חמישי ומיד נשלחה לתאי הגזים.

מצרפתית: לי עברון ועקנין, הוצאת כתר, שנת 2016, 242 עמודים

הסודות של סבתא

הסודות של סבתא מאת עיינה פרידמן

הסודות של סבתא מאת עיינה פרידמן

ספר הילדים הסודות של סבתא מאת ד"ר עיינה פרידמן פותח צוהר ליחסים בין-דוריים מיוחדים – בין ילד לבין סבתו ניצולת השואה. הקשר הזה הוא ליבו של הספר הנוכחי, אשר פותח לילדים צוהר למושג שואה, בדרך המאפשרת להם להבין את הנושא בכלים שיש בידיהם. הסיפור מסופר בגוף ראשון על ידי הילד, שמשתף את הקוראים בתגליותיו, ביחסיו עם סבתו, ובשאלות המתעוררות מעברה של הסבתא בימי מלחמת העולם השנייה. הנכד חש כי לסבתו סודות מעברה, אותם היא לא חלקה עמו. כשהוא שואל ונענה בתגובה רגשית המלווה בבכי, הוא מגלה עניין, ומבקש כי תספר לו מהם הדברים הגורמים לה לפרץ דמעות. הצצה שלו באחת המגירות חושפת פריטים שאינם מוכרים לו, כמו תצלומים מוזרים בשחור לבן, של דמויות לבושות בביגוד מתקופה שאינה מוכרת לו. לבקשתו שתספר לו על חבריה, היא חולקת עימו זיכרונות אחדים מימי ילדותה ומהקורות אותה במלחמה, פותחת את ארון הבגדים ואת ליבה, מראה לו ומספרת על המחבוא ללחם בכפלי בגד הפסים. את דבריה היא חותמת בהסבר לנחיצותה של מדינת ישראל, כשמסקנה זו זוכה לביטוי ציוני- "ארץ ישראל ביתנו האמיתי".

 

איורים: הילה דאבי, הוצאת גוונים, שנת 2016, 22 עמודים, לגילאי 5-9

 

מקום להתחבא בו

חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי מאת תמר מאיר

חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי מאת תמר מאיר

חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי מאת תמר מאיר הוא סיפור על חברות, אומץ לב ועזרה הדדית. זהו ספר ילדים שמנגיש את השואה לילדים ומלווה בטקסט עדין ובאיורים מקסימים וצבעוניים – סיפורו של פטר, ילד יהודי, שחי עם משפחתו בבודפשט הונגריה ערב מלחמת העולם השנייה, וסיפורו של פרנצ'סקו טירלי, מהגר איטלקי שעבר לבודפשט ובעל חנות גלידה בעיר.

 

חייהם נשזרים זה בזה כשפרנצ'סקו מחליט להפוך את מחסן הגלידה שלו למקום מסתור עבור יהודים רבים וביניהם גם עבור פטר והוריו. הספר מבוסס על סיפור ההצלה של יצחק (פטר) מאיר, אביו של בעלה של המחברת. פרנצ'סקו הוכר כחסיד אומות עולם.

 

איורים: יעל אלברט, הוצאת כתר, עמודים לא ממוספרים, מנוקד

 

"נידונה לחיים"

אליכם אני כותבת מאת חייקה קלינגר

אליכם אני כותבת מאת חייקה קלינגר

אליכם אני כותבת: היומנים המקוריים, בנדין 1943 מאת חייקה קלינגר (1917-1958), בת חסידים שהייתה לחברת השומר הצעיר ופעילה מרכזית בארגון היהודי הלוחם המחתרתי בבנדין. היא נבחרה בידי חבריה בטרם קרב כ"נידונה לחיים". משמע: היה עליה לשרוד כדי לתעד את קורותיהם ולהבטיח את זכרם. ביומניה, שנכתבו בפולנית בשנת 1943, מילאה את חובותיה אליהם. הספר מבוסס על יומניה, שהם אחת התעודות המקיפות הראשונות שהגיעו אל מחוץ לפולין הכבושה עוד במהלך המלחמה. הרשומות במחברות היומנים קורעות לקורא צוהר להכרת הפעילות של תנועות הנוער בתקופת השואה, ומוסרות מידע רב חשיבות ועדויות נדירות על התפתחות הארגון היהודי הלוחם בבנדין ובוורשה, על דמותו של מרדכי אנילביץ', על מערכת היחסים בין ארגוני המחתרת ליודנרט ועל תגובת הציבור היהודי להשמדה. במחברות גם נמסר מידע ראשוני על הלחימה בגטאות ואופייה המיוחד. "אליכם אני כותבת", במילים האלה, שנכתבו במחבוא בפולין באוגוסט 1943, מנסה חייקה קלינגר לענות על הלבטים הקיומיים המלווים את כתיבת יומניה. שכן, אחוזה עדיין בסיוטי הגירוש האחרון, עינוייה בידי הגסטפו ומות חבריה, שוב אינה יודעת אם יהיה נמען למילותיה.

במרס 1944 עלתה חייקה לארץ וניסתה לשקם את חייה, אך חרף ניסיונותיה כוחה לא עמד לה ובאפריל 1958, בערב יום הזיכרון החמישה-עשר למרד גטו ורשה, שלחה יד בנפשה והיא כבת 40 בלבד. היומנים ראו אור רק לאחר מותה, וזאת במהדורה מצונזרת ובקיצורים ניכרים. בספר זה מוצגים היומנים המקוריים לראשונה במלואם, מלווים במבוא ובהערות פרי עטו של בנה, פרופסור אביהו רונן. שהיה כבן 9 בעת מותה של אמו. המבוא וההערות מרחיבים את היריעה ושופכים אור על נסיבות כתיבתם של היומנים ועל גורלם של חבריה למחתרת.

מפולנית: צבי ארד ואלכסנדר נצר, הוצאת יד ושם בשיתוף מורשת, שנת 2016, 201 עמודים.

יומן משוחזר

בממלכת התיל מאת מיכאל קראוס

בממלכת התיל מאת מיכאל קראוס

בממלכת התיל: טרזינשטט, אושוויץ-בירקנאו, מאוטהאוזן יומן משוחזר 1945-1942 מאת מיכאל קראוס, מביא את סיפורו של המחבר, שבמאי 1945 שוחרר כנער מ"מחנה המתים הנשכח" גוּנסקירכֶן שבאוסטריה ואך כפסע בינו ובין המוות. עוד בעיר הולדתו נאכוֹד שבצ'כוסלובקיה העלה קראוס את חוויותיו בימי הכיבוש הנאצי על הכתב וייחד זמן רב לכתיבה ביומנו. הוא המשיך בכתיבה גם אחרי שגורש, והוא בן שתים עשרה, עם אביו ואִמו לגטו טרזיינשטט בדצמבר 1942. ואולם מששולחו שנה לאחר מכן לאושוויץ-בירקנאו הוחרמו מחברות היומן ונשרפו וכתביו אבדו.

בשנים 1945–1947, לאחר השחרור ועם החזרה האִטית לחיים, שב קראוס וכתב את קורותיו בשנות המלחמה. זיכרונותיו נפתחים בשחזור של ערב הגירוש מעיר הולדתו ובסיכום של שנת שהותו בטרזיינשטט. ואולם את חלק הארי בחר לייחד לימי כליאתו במחנה המשפחות בבירקנאו, לצעדת המוות לאוסטריה ולחודשי המלחמה האחרונים במאוטהאוזן ובמחנות הלוויין מֶלק וגוּנסקירכֶן. כדבריו בפתח יומנו, "שנה אחת הייתי בגטו טרזיינשטט, אבל קשה ככל שהייתה אין להשוותה לחודשים שבהם הייתי באושוויץ או במאוטהאוזן. […] שכן אני כותב בימים שבהם הזמן חשוב ביותר ואני מעדיף לתאר בהרחבה את חוויותי ממחנות הריכוז".

בדפים האחרונים של היומן הביא קראוס, שאיבד במלחמה את הוריו, תיאור מפורט של ימי השחרור הראשונים והשיבה למולדת.

האיורים והרישומים הרבים שבהם העשיר קראוס את רשימותיו שובצו בדפי המהדורה העברית, ועליהם נוספו הערות רקע היסטוריות וביאורים למונחים הרבים מעולם המחנות הנאציים הנזכרים ביומן.

מצ'כית פאר פרידמן, הוצאת יד ושם, סדרת "קולות ראשונים", שנת 2016, 120 עמודים

תיאור נאמן של החיים במחנה

אהבת הגורל מאת אבל י הרצברג

אהבת הגורל מאת אבל י הרצברג

אהבת הגורל – שבעה חיבורים על ברגן-בלזן מאת אבל י' הרצברג כולל חיבורים שנכתבו במהלך השנה הראשונה מסוף מלחמת העולם השנייה.

המחבר מוסר תיאור נאמן של החיים במחנה ברגן-בלזן, הוא מיטיב לאפיין טיפוסים אנושיים מהצד הגרמני וגם מהצד היהודי, ועושה זאת אגב התייחסות לאנשים ממשיים שפגש במחנה. בתור אסיר מן המניין אבל הרצברג – שעוד לפני המלחמה נודע בתור עורך דין, עיתונאי, פובליציסט והוגה הדעות – מנתח את אופיים של אנשי הס"ס ושל הנאציזם בכלל. הוא גם סבר שמעשים דומים לאלו שבוצעו תחת השלטון הנאצי עלולים להתרחש בכל חברה.

 

תרגום מהולנדית: אלחנן טל, הוצאת יד ושם, סדרת "קולות ראשונים", בשיתוף המרכז לחקר יהדות הולנד, שנת 2016, 103 עמודים

 

 

מגורים בלול תרנגולות

חיי בלול תרנגולות מאת מקס עמיחי הפנר

חיי בלול תרנגולות מאת מקס עמיחי הפנר

חיי בלול תרנגולות: נער יהודי במחבוא בהולנד מאת מקס עמיחי הפנר, מביא את סיפורו של המחבר, יליד 1936, שהיה בן שמונה כששוטרים נאצים פרצו לביתו שבאמסטרדם כדי לקחת את אביו אלברט. האב הצליח להימלט, והשוטרים לקחו את אמו אירנה לנקודת ריכוז לקראת גירוש למחנה. האם הצליחה להשתחרר, ומקס והוריו ירדו למחתרת עם בני משפחת גרַאוֹמָן. לאחר שנדדו בין מקומות מסתור מצאו המשפחות מקלט בחווה של משפחת ינַסֵן בפינה רחוקה של הולנד. שלוש שנים גר מקס בלול תרנגולות שהוסב למקום מגורים, שלוש שנים ארוכות שבהן מצא מפלט בציור של החיים בחווה.

הציורים הבהירים והשלווים שצייר מקס, ועמם כמה ציורים שציירו אביו והיינץ גרַאוֹמָן, הם הציר שסביבו טווה מקס את סיפור חייו המרגש והצלתו. הסיפורים עוסקים בשנים 1942 עד 1946, מאז היותו בן שמונה ועד זמן קצר אחרי שמלאו לו 13. מקס בחר לספר את סיפורו באמצעות ובעזרת הציורים והתמונות ששמר מאותם ימים, כדי לרכך את האימה שבסיפורו ולהנגיש אותו לקוראים צעירים. מקס ומשפחתו ניצלו, אולם האב נפטר ממחלה זמן קצר לאחר השחרור. מקס (כיום בן 80) ואמו שיקמו את חייהם בארה"ב, שם הוא מתגורר עד היום.

 

מאנגלית: סמדר מילוא, הוצאת יד ושם, סדרת "בגוף ראשון לקורא הצעיר", שנת 2016, 127 עמודים. מומלץ לבני 13.

 


Print pagePDF pageEmail page

Tags: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

Category: שואה ומלחמת העולם השנייה

Click on a tab to select how you'd like to leave your comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *